רבי עקיבא

רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה הראשוֹנה; מת בין השנים 132, 136 לספירה) היה תנא, חכם בתקופת המשנה, ואחד מגדולי חכמי ארץ ישראל. מסורבות שונות מציינות שהוא תמך במרד בר כוכבא; יש דעות שסיים את חייו כאחד מעשרת הרוגי מלכות (מישהו שנרצח על קידוש השם, כלומר על דבקות באמונתו). התגורר בין היתר בבני ברק ולוד.

פרטים היסטוריים על ילדותו דלים. המסורת מציגה סיפור רומנטי ומעורר השראה: רחל, בת כלבא שבוע, גילתה את תכונותיו וצפתה בו לצאת ללמוד תורה, והוא הלך ללמוד בעוז. בתקופה הראשונה חיו בני הזוג בעוני קשה, ורחל תמכה בו שאף יתמיד בלימוד. לפי המסורת למד שתים-עשרה שנים, חזר למשך זמן קצר ואז שב ללימוד לשנים נוספות; כשהפך לרב מפורסם אמר על אשתו: "שלי ושלכם, שלה הוא".

על פי המסורות החל ללמוד בגיל מבוגר יחסית, מה שהפך אותו לדמות מעוררת השראה לשינוי גם בבגרות. פיתח שיטת פירוש מקרא שאפשרה למצוא משמעות בכל מילה ואפילו בכל אות בטקסט המקראי. חותמו ניכר בהלכות ובמושגים ששרדו במסורת היהודית.

מעט ידוע על ילדיו. מוזכר לו בן בשם רבי יהושע, ובמדרשים מופיעות מספר אגדות על בתו שניצלה מאירוע קשה בזכות מעשה חסד.

למד אצל רבי אליעזר, רבי יהושע בן חנניה ואחרים. נחשב שלמד גם מסורות סודיות מסוימות. בין תלמידיו הבולטים נכללים רבי מאיר, רבי יהודה ורבי שמעון. מסורות שונות מדברות על מאות עד אלפים של תלמידים, וחלק מהן מצביעות על אובדן גדול של תלמידים בתקופה מסוימת.

בתלמוד מופיע סיפור על מות 24,000 תלמידים בין פסח לשבועות, בדרך שמסבירה חלק ממנהגי האבל בתקופת הספירה (להימנע מתסרוקות ונישואין). יש פירושים שונים לגבי המספר והמשמעות שלו.

שיטתו בקריאת התורה, שרואה בכל מילה ואות משמעות הלכתית ורעיונית, השפיעה מאוד על הדרש המסורתי. הוא וסתם־פלגתו, רבי ישמעאל, נחשבו לשתי שיטות קריאה שונות: האחת מדוקדקת ורוחבית (עקיבא), והשנייה פשוטה ואינטואיטיבית (ישמעאל).

היה סמכות תורנית מרובה, נהג לחדש הלכות ודקדק בלשון התורה. אמרתו המפורסמת "הכל צפוי והרשות נתונה" נדונה על ידי מחשבים ותיאולוגים כאיזון בין ידיעה אלוהית ובחירה אנושית. גם את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" הדגיש כעיקר גדול בתורה.

קיימת מחלוקת: במקורות אחדים נרשם שתמך בשמעון בר כוכבא וראה בו משיח, מושג של מנהיג משיחי שיציל את העם, ובמקורות אחרים נטען שלא היה מעורב פעיל. הרמב"ם ציין תמיכה, ואחרים חולקים או מסבירים את דבריו אחרת.

מסורות חז"ל מסרו שרבי עקיבא הוצא להורג בידי הרומאים והיה בין העשרה שנהרגו על קידוש השם. תיאור המוות שונה בין מקורות, אבל רבות מהגרסאות מציינות שהוא לקח על עצמו אמונה עד סוף חייו. מעריכים שהלך לעולמו בין השנים 132, 136 לספירה.

מקום קבורתו לא מוסכם במקורות הקדומים. חלק מהכתובות מצביעות על קיסריה, ואילו המסורת העממית מאוחרת יותר מקשרת אותו לטבריה. אתר המסורתי בטבריה נחשב לאתר עלייה לרגל ותפילה כיום.

דמותו של רבי עקיבא מופיעה רבות במדרש, בספרות הלימודית ובשיח התורני כמודל של מסירות ללימוד, אהבה אדםית ורעיונית, והשפעה על הפירוש המקראי.

רבי עקיבא חי לפני כמעט אלף ותשע מאות שנים. הוא היה חכם גדול ביהדות. אנשים זוכרים אותו עד היום.

מעט יודעים על ילדותו. הוא התחתן עם רחל. רחל אהבה אותו ועזרה לו ללמוד תורה. הם היו עניים בהתחלה.

רבי עקיבא התחיל ללמוד בגיל מאוחר. הוא הפך ללמד חשוב. הוא האמין שלכל מילה בתורה יש משמעות.

אין הרבה פרטים על ילדיו. בסיפורים יש בני ובנות שלו.

למד אצל חכמים מפורסמים. היו לו תלמידים חשובים, כמו רבי מאיר ורבי יהודה.

בתלמוד יש סיפור שקיבל אבדן גדול של תלמידים. הסיפור מסביר מדוע נהוגים חלק מכללים בזמן הספירה.

רבי עקיבא שינה את הדרך שבה קוראים את התורה. הוא לימד לחפש משמעות בכל מילה ואות.

אנשים העריצו אותו. אמר אמרות מפורסמות כמו "הכל צפוי והרשות נתונה" (זה אומר שאף־על־פי שהאל יודע דברים, לאנשים יש בחירה).

יש מחלוקת אם תמך במרד גדול של העם. חלק מהחכמים חשבו שהוא תמך, וחלק לא הסכימו.

המסורת אומרת שהרומאים הוציאו אותו להורג כי הוא לא ויתר על אמונתו. לא יודעים בדיוק מתי, אך זה קרה בתחילת המאה השנייה.

אין ודאות היכן קבור. יש אתר בטבריה שמאמינים שהוא שם. אנשים מבקרים שם ומתפללים.