רדיו אירופה החופשית (Radio Free Europe/Radio Liberty, RFE/RL) היא תחנת רדיו שידוריה נקלטים באירופה, במזרח התיכון ובמרכז אסיה. התחנה, הממומנת על ידי הממשל האמריקאי דרך הקונגרס והסוכנות האמריקאית לתקשורת גלובלית, שואפת לקדם ערכי דמוקרטיה על ידי הפצת מידע עובדתי ורעיונות. התחנה משדרת מעל אלף שעות בשבוע בכ-27 שפות וב-23 מדינות, בגלים קצרים (גלי רדיו שמגיעים למרחקים גדולים), ב-AM וב-FM.
הרעיון החל ב-1949 בארצות הברית, והרשות המשדרת הוקמה במינכן. השידורים הראשונים של RFE הגיעו לצ'כוסלובקיה ב-4 ביולי 1950. המימון הגיע מהקונגרס האמריקאי; עד 1971 הכספים הועברו דרך ה-CIA, והשידורים שימשו חלק ממאמץ תקשורתי מול הגוש הקומוניסטי. ב-1971 הארגון שונה למוסד ללא כיעד רווח הרשום בדלאוור והועבר פיקוח לרשות פדרלית.
ב-1975 התמזגה התחנה עם רדיו חרות (Radio Liberty, שפעל מאז 1951) שהייתה מכוונת לתושבי ברית המועצות. הרשויות הסובייטיות ניסו לשבש את השידורים עד 1988. בתקופת שנות ה-70 וה-80 כתבים ומשתפי פעולה, ביניהם סופרים ואינטלקטואלים גולים, שידרו מהתחנה. עם תחילת הגלאסנוסט (מדיניות פתיחות בברית המועצות) הופסקו פעולות השיבוש, ועיתונאים הורשו לשדר מבפנים.
לאחר התמוטטות ברית המועצות ירדה חשיבות התחנה והתקציב הצטמצם. המטה הועבר לפראג ב-1995. במקביל הורחבה הפעילות במקומות אחרים: שידורים לעיראק ב-1998, לקוסובו ב-1999, וחידוש שידורים לאפגניסטן ואיראן ב-2002 (רדיו פרדה). בשנים האחרונות שידורי השפה הרוסית עוברים בעיקר ברשתות חברתיות, אם כי יש אזורים שמקבלים שידור רדיו ישיר.
פעילות התחנה נאסרה או הוגבלה בכמה מדינות לשעבר של ברית המועצות, והיו מקרים של התנקשות ואיומים כלפי אנשי התחנה. נכון לינואר 2023 מספר המאזינים השבועי מתקרב ל-40 מיליון, והמלחמה באוקראינה הביאה גל מאזינים חדש.
רדיו אירופה החופשית נקראת גם רדיו חרות. זו תחנת רדיו שמגיעה לאנשים באירופה, במזרח התיכון ובמרכז אסיה. הממשלה של ארצות הברית מממנת את התחנה. התחנה רוצה לעזור להפיץ מידע ועצות על דמוקרטיה.
התחנה נולדה אחרי מלחמת העולם השנייה. שידורי רדיו ראשונים יצאו ממינכן ב-1950 לצ'כוסלובקיה. חלק מהשידורים שוגרו בגלים קצרים. גלים קצרים הם גלי רדיו שעוברים למרחקים גדולים.
ב-1975 התחנה התאחדה עם רדיו חרות שביקר את השלטון בסובייטים. השלטונות ניסו לחסום את השידורים עד שהמצב השתנה בסוף שנות ה-80. אחר כך העיתונאים יכלו גם להכנס למדינות אלה ולשדר משם.
לאחר קריסת ברית המועצות חשיבות התחנה ירדה, והמטה עבר לפראג ב-1995. בשנים שלאחר מכן נוספו שידורים לעיראק, לאפגניסטן ולאיראן. היום הרבה שידורים בשפה הרוסית עוברים ברשתות חברתיות, אבל עדיין יש אזורים שקולטים רדיו ישיר.
כמה מדינות אסרו את השידורים שלהן. נכון ל-2023 כ-40 מיליון אנשים מאזינים לתחנה בכל שבוע. המלחמה באוקראינה הביאה מאזינים נוספים.
תגובות גולשים