גלים קצרים

המונח "גלים קצרים" (תדר גבוה, ת"ג) מתאר גלי רדיו בתדרים 3, 30 מגה־הרץ. אורך הגל בטווח זה הוא כ־10, 100 מטר, ולכן נקראו כך, הם היו קצרים יחסית לגלים בינוניים וארוכים (כ־200, 2000 מטר). עד אמצע המאה העשרים ראו על הסקאלות של מקלטי רדיו ערכים במטרים ולא בתדירות.

גלים קצרים מתפשטים בשתי דרכים עיקריות: גלי קרקע וגלי רקיע. גלי קרקע זזים על פני השטח ומנצלים את מוליכות הקרקע. הם מושפעים פחות מתבליט וחזקים הרבה יותר מעל מים, כי מים מוליכים חשמל טוב יותר מחול. גלים כאלה משמשים בעיקר לתקשורת צבאית ולגיבוי חירום.

גלי רקיע עולים אל היונוספירה, שכבת האטמוספירה שנושאת מטען חשמלי, ונחספים חזרה לכדור הארץ. כך השידורים "קופצים" ומגיעים למרחקים גדולים, עד כ־5000 ק"מ. גובה היונוספירה משתנה לפי זמן היום, קרינת השמש ועונות השנה. לכן טווח השידור משתנה: תדרים נמוכים מגיעים רחוק יותר בלילה, ותדרים גבוהים, ביום.

גלים קצרים שימושיים כדי לשדר למקומות רחוקים, מעבר למה שגלים בינוניים וארוכים יכולים לכסות. שידורים מקומיים קצרי טווח נעשים בדרך כלל בתדרים גבוהים יותר ובאפנון FM.

ברוב השידורים בגלים קצרים משתמשים באפנון AM. יש גם שיטות אנלוגיות מיוחדות כמו SSB ו‑CW, ולפני זמן קצר הופיעה שיטה דיגיטלית בשם DRM.

גלים קצרים הם גלי רדיו בתדרים 3, 30 מגה־הרץ. אורך הגל כאן הוא כ־10, 100 מטר. את השם קיבלו כי אלה גלים קצרים יותר מגלים ישנים.

הגלים מתפשטים בשתי דרכים. בדרך הראשונה הם נעים על פני הקרקע. זה עובד הכי טוב מעל מים. מים מוליכים חשמל טוב יותר מחול.

הדרך השנייה היא דרך היונוספירה. היונוספירה היא שכבה גבוה באוויר. הגלים נזרקים לשם וחוזרים לכדור הארץ. כך השידורים יכולים להגיע רחוק, עד בערך 5000 ק"מ. בלילה תדרים נמוכים עוברים רחוק יותר. ביום תדרים גבוהים עוברים טוב יותר.

גלים קצרים משמשים כדי לשדר למדינות רחוקות. שידורי רדיו כאלה בדרך כלל משתמשים ב‑AM. יש גם שיטות מיוחדות ודרך דיגיטלית שנקראת DRM.