רדיום (Ra) הוא יסוד כימי. זאת מתכת שמאוד רדיואקטיבית. "רדיואקטיבית" פירושו שהיא פולטת קרינה.
הרדיום נראה כמעט לבן, אבל משחיר כשהוא באוויר. בלילה הוא יכול לזהור בצבע כחול.
הוא נמצא בעיקר בתוך אבנים של אורניום. יש רדיום באזורים כמו קנדה ובאפריקה.
פעם צבעו בו מחוגי שעונים כדי שיזוהרו. זה נעצר בשנות ה-50. אנשים שעבדו עם החומר נפגעו. היום משתמשים בו במעבדות ובכמה טיפולים רפואיים, אבל מחליפים אותו בחומרים בטוחים יותר.
מארי ופייר קירי גילו את הרדיום ב-1898. הם הפיקו ממנו מלח בשנת 1902. בתחילת המאה העשרים אנשים ניסו למכור בעזרתו תרופות, וזה היה מסוכן.
רדיום מסוכן אם נכנס לגוף. הוא יכול לגרום למחלות וקוראים לזה סיכון לסרטן. כשרדיום מתפרק, הוא יוצר גז בשם רדון. צריך לאוורר מקומות שבהם יש רדיום, כדי שכל הגז לא יתקבץ.
גם דשנים עם רדיום יכולים להגדיל את הצמיחה של טבק, וזה עושה את הסיגריות מסוכנות.
הרדיום נראה כמעט לבן, אבל משחיר כשהוא באוויר. בלילה הוא יכול לזהור בצבע כחול.
הוא נמצא בעיקר בתוך אבנים של אורניום. יש רדיום באזורים כמו קנדה ובאפריקה.
פעם צבעו בו מחוגי שעונים כדי שיזוהרו. זה נעצר בשנות ה-50. אנשים שעבדו עם החומר נפגעו. היום משתמשים בו במעבדות ובכמה טיפולים רפואיים, אבל מחליפים אותו בחומרים בטוחים יותר.
מארי ופייר קירי גילו את הרדיום ב-1898. הם הפיקו ממנו מלח בשנת 1902. בתחילת המאה העשרים אנשים ניסו למכור בעזרתו תרופות, וזה היה מסוכן.
רדיום מסוכן אם נכנס לגוף. הוא יכול לגרום למחלות וקוראים לזה סיכון לסרטן. כשרדיום מתפרק, הוא יוצר גז בשם רדון. צריך לאוורר מקומות שבהם יש רדיום, כדי שכל הגז לא יתקבץ.
גם דשנים עם רדיום יכולים להגדיל את הצמיחה של טבק, וזה עושה את הסיגריות מסוכנות.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים