M16 הוא רובה סער (רובה שיורה במהירות וקבוצות של כדורים) אמריקני של חברת קולט, בקליבר 5.56 מ"מ. מקורו ברובה AR-10 של ארמלייט; בדגם מצומצם יותר, AR-15, הופק ה־M16. כשהמהנדס יוג'ין סטונר עבר לקולט, הנשק קיבל את השם M16 ונבחר לשירות בצבא ארצות הברית. ההצטיידות ההמונית החלה באמצע שנות ה־60.
בתחילת השימוש בצבא האמריקאי במלחמת וייטנאם הופיעו בעיות אמינות. הבעיות נבעו משינוי באבק השריפה, מחסניות קצרות של 20 כדורים ובעצירות (סתימות) שנגרמו גם בגלל חוסר תחזוקה. לאחר שינויים טכניים, מחסניות של 30 כדורים, טיפול בעיית אבק השריפה ושינוי סגסוגות, הנשק השתפר ונשאר בשירות.
M16 הגיע לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים ב־1973. בשנות ה־80 צה"ל פיתח את הגליל, אך בעיות שונות החזירו את ה־M16 לשימוש בשנות ה־90. מאז שנות ה־2000 חלק מהיחידות עברו לרובי M4A1 ולטבורים (תבור ומיקרו-תבור), אך ה־M16 וגרסאותיו המשיכו לשמש עד להשלמה הדרגתית של ההחלפה.
המנגנון של ה־M16 מבוסס על לחץ גזים וקירור אוויר. הוא משתמש במערכת נעילה עם בריח מסתובב (חלק שמנעל את הקליע בבית הבליעה). הנשק מוזן במחסנית של 30 כדורים (בצה"ל מקובל למלא 29 כדורים כדי למנוע סתימות ולהאריך חיי מחסנית). משקלו הנמוך מושג על ידי שימוש באלומיניום ובפלסטיק, בעוד שבית הבליעה וחלקים פנימיים הם מפלדה.
אורך הקנה הארוך משפר את הדיוק, אך מקשה על שימוש בשטח בנוי. קיצור הקנה מקל על הנשיאה והפעולה במקומות צרים, אך מוריד מעט את הדיוק. על ה־M16 ניתן להרכיב כוונות אופטייות, דורגלים, טווחים ופנסי לייזר. אפשר גם לחבר תחת הקנה מטול רימונים מדגם M-203. רוב הדגמים כוללים מצבי ירי שונים: נצור, אוטומט חלקי ולעיתים אוטומט מלא.
קליבר הקליע הסופי הוא 5.56 מ"מ. הקנה מצויד בסלילים (חלקים בתוך הקנה שממעניקים סיבוב לקליע) ביחס סליל מסוים שהופך את הקליע ליציב יותר.
בריח ("שושנה" בסלנג צה"לי): אחראי על גריפת הכדור, נעילתו וניעור הנוקר. המחלק והכוסית גזים מחברים את הבריח למערכת ולתנועת הגזים שמחזירה את המכלול. פין המוביל מחבר את הבריח למחלק.
הבריח מסובב ונועל את הקליע בבית הבליעה. ממנו יוצא הנוקר שמפעיל את הפטיש.
ידית אחיזה, מתפסים, ידית נשיאה, חבק רצועה, קפיץ מחזיר, צינורית גזים ופטיש הם חלקים שעובדים יחד בתהליך הירי.
לאורך השנים פותחו דגמים רבים: M16A1 שהיה הדגם הסטנדרטי לאחר וייטנאם; M16A2 שהפחית ירי אוטומטי רציף והחליף אותו ב"צרורות" בשלושה כדורים; M16A4 עם יכולות מודרניות; וכן דגמי קרבין מקוצרים כמו CAR15 ו־M4/M4A1. משפחת ה־AR/M16 ידועה ביכולת החלפה והרכבה של חלקים (תכונת "לגו").
דגם SR-25 הוא רובה קלעים (צליפה ארוכת טווח) שמבוסס על AR-10 ומשמש ביחידות מיוחדות.
צה"ל קיבל עשרות אלפי M16 במבצע ההספקה בזמן מלחמת יום הכיפורים. בשנות ה־90 הוחלט שכל מערך החי"ר יפעיל את ה־M16. בהמשך קוצרו רובי M16 (המכונים "מקוצר" ו"מנוסר") כדי להקל על נשיאה ושימוש בכלים ובבניין. צה"ל רכש גם "קולט קומנדו" קצרים.
בעשורים האחרונים רבים מהלוחמים עברו ל־M4A1 או לתבורים. לדוגמה, מאז תחילת שנות ה־2000 הוחל שימוש בתבור, וב־2021 כמה חטיבות חי"ר השתמשו בתבור X-95. הנשקים ארוכי הקנה נשארו במשמרות ובתפקידים עורפיים אך עוברים הדרגה להחלפה.
בנוסף, קיימים דגמי קלעים מבוססי M16 עם שדרוגים לקליעה מדויקת, כוונות ותמיכה ב"תחמושת ירוקה" (תחמושת חזקה יותר). לכל הדגמים ניתן להתקין מסילות Picatinny לחיבור עזרים טקטיים.
M16 הוא רובה סער. רובה סער הוא רובה שיורה כדורים מהר.
הוא הופק בארצות הברית על ידי חברת קולט. הוא מבוסס על דגמים שהמציאו קודם לכן בשם AR-10 ו־AR-15. צבא ארה"ב החל להשתמש בו בשנות ה־60.
בווייטנאם נראו בעיות בתחילת הדרך. בעיות אלו תוקנו עם הזמן. לאחר התיקונים האמריקאים המשיכו להשתמש בו שנים רבות.
ב־1973 הגיע M16 לישראל. בתחילה החליף רובים ישנים. אחר כך הצבא החליף וחזר להשתמש בו שוב. מאז הייצרו גרסאות קצרות ונמשכות של הרובה.
המערכת עובדת על גזים שנוצרים בירי. זה גורם לבריח ולמכלול לנוע ולהחליף פגזים.
המחסנית מחזיקה 30 כדורים. בצה"ל לרוב ממלאים 29 כדורים.
קנה ארוך מדויק יותר. קנה קצר קל ונוח יותר במקומות צפופים.
על הרובה אפשר להתקין כוונות עיניים (משקפיים מיוחדים), פלאש-לייט ועוד. אפשר גם לחבר מטול רימונים קטן בשם M-203.
בריח שואב ומנע גולל (מגן) את הכדור לבית הבליעה. יש גם מחלק, צינורית גזים, קפיץ מחזיר ופטיש שמפעיל את הכדור.
יוצרו דגמים כמו M16A1, M16A2 ו־M16A4. יש גם דגמים קצרים כמו CAR15 ו־M4.
יש גם רובה קלע בשם SR-25. זה רובה מדויק לירי רחוק.
בצד הישראלי השתמשו בו הרבה מאז 1973. בשנות ה־90 צה"ל אימץ אותו למערך החי"ר. מאוחר יותר קיצרו וחידשו חלק מהרובים. היום רוב היחידות הלוחמות משתמשות גם ב־M4 ובתבורים.
תגובות גולשים