רוברט בויל

רוברט בויל (1627, 1691) היה מדען אירי שהתבלט בכימיה ובפיזיקה. נולד בטירת ליזמור במחוז מונסטר. הוא היה הילד ה‑14 במשפחה האריסטוקרטית של הרוזן ריצ'רד בויל. כבר בצעירותו למד לטינית וצרפתית ונשלח לאיטון. לאחר שלוש שנים נסע לחו"ל, שהה בז'נבה ובפירנצה, שם התוודע לרעיונות של גלילאו גליליי.

בחזרתו לאנגליה ב‑1644 מת אביו, ובויל המשיך לחיות מהאחוזות שהורישו לו. הוא הצטרף ל"המכללה הבלתי‑נראית", קבוצה של חוקרים שקידמה את מה שקראו "הפילוסופיה החדשה". ב‑1654 עבר לאוקספורד.
בשנות ה‑1650 קרא על משאבת אוויר של אוטו פון גריקה, ושיפר אותה בעזרת רוברט הוק. התוצאה נקראת "The Machina Boyleana" (המכונה הבוילית). בעזרת המכשיר חקר את תכונות האוויר. דו"ח על מחקריו פורסם ב‑1660.
במאבק מדעי עם פרנסיסקוס לינוס ניסח בויל את מה שמכונה היום חוק בויל: נפח הגז קטן כאשר הלחץ גדל. (לחץ = הכוח שמפעילים על הגז.)

ב‑1663 המכללה הבלתי‑נראית הפכה לחברה המלכותית של לונדון. בויל נבחר לחבר מועצת החברה. ב‑1680 הוצעה לו הנשיאות, אך סירב מחשש לשבועות־אמונים פוליטיים.
ב‑1668 עבר ללונדון והתגורר אצל אחותו קתרין ג'ונס ברחוב פל מל. בריאותו הייתה חלשה, וב־1689 היא החמירה. הוא פרש מפעילות ציבורית והקדיש זמן לסדר ניירותיו ולכתיבה. ב‑30 בדצמבר 1691 נפטר, כשבוע לאחר מותה של אחותו. נקבר בכנסיית סנט מרטין בשדות.
בצוואתו ייסד את "הרצאות בויל", סדרת הרצאות שנועדה לדון בקיום האל. ההרצאה הראשונה נערכה ב‑1692 בידי ריצ'רד בנטלי.

בויל הושפע מרעיונותיו של פרנסיס בייקון בנוגע לשיטה הניסויית, אך שמר על עצמאות מחשבתית. הוא נהג לבחון היפותזות בניסויים ולא לקבל תיאוריות ללא הוכחה. למרות היותו אלכימאי, כלומר עוסק בניסיונות לשנות מתכות, שמר גם על גישה מחקרית זהירה.
הישגיו כוללים את חוק בויל, תגלית תפקידו של האוויר בהעברת הקול, מחקרים על התרחבות המים בקירור, צפיפות, שבירה, גבישים, חשמל, צבעים והידרוסטטיקה. עם זאת, אהבתו העיקרית הייתה הכימיה. ב‑1661 פרסם את הספר "הכימאי הספקן" (The Sceptical Chymist). בספר זה תקף את רעיון שלושת היסודות המסורתיים, מלח, גופרית וכספית, וקידם את הרעיון של יסודות כמרכיבים בסיסיים של חומרים.
הוא התייחס להבדל בין תערובות לתרכובות, וקידם שיטות לגלות ממה דברים עשויים. את התהליך הזה כינה "אנליזה" (שיטה לבדיקה של מרכיבים). בויל אף הניח שהיסודות עשויים חלקיקים מסוגים שונים, אם כי לא ידע כיצד לפרקם.
בויל חקר גם בעירה ונשימה, וכן ערך ניסויים רפואיים. עם זאת, לא ביצע חתכים תכופים בבעלי‑חיים חיים, עקב "טבעו העדין".

בנוסף לעשייתו המדעית, בויל עסק בתאולוגיה. הוא נתן סכומים לפרסום ותרגום כתבי קודש ולפעילות מיסיונרית. בצוואתו דרש שה"הרצאות בויל" יועסקו בעידוד הדיון על קיום האל, ובמענה ל"כופרים ידועים", בין היתר אתאיסטים, דאיסטים, פגנים, יהודים ומוסלמים.

אופיו היה נעים ונימוסי. הוא היה גבוה, רזה ובעל מראה חיוור. מעולם לא נישא.

פרסם ספרים רבים וסגנונו היה ברור וישיר. בין כתביו המדעיים ותיאולוגיים ניכרת ההשפעה שלו על המעבר לתפיסה מודרנית של הכימיה ועל השיטה הניסויית במדע.

רוברט בויל נולד ב‑1627 בטירת ליזמור שבאירלנד. הוא למד בבית ספר מוקדם ונוסע לפירנצה ללמוד על רעיונות מדעיים של גלילאו.

בחזרה באנגליה מת אביו, ובויל החל לחיות מחלק מהאדמות שקיבל. הוא עבד עם קבוצת חוקרים שקרויה כאן "המכללה הבלתי‑נראית". הם רצו ללמוד מדע חדש.
בשנות ה‑1650 שיפר בויל משאבת אוויר. את המכשיר קראו "המכונה הבוילית". בעזרת המכשיר בדק מה עושה האוויר.
הוא גילה כלל חשוב בשם "חוק בויל". זה אומר: אם מגדילים את הלחץ על גז, הנפח שלו קטן. (לחץ = כוח על הגז.)

ב‑1663 הקבוצה הפכה ל"החברה המלכותית". בויל עבר ללונדון ב‑1668 לגור אצל אחותו. ב‑1691 הוא חלה ומת. הוא נקבר בלונדון.

בויל אהב כימיה. כימיה = המדע של החומרים וממ מה עושים אותם. ב‑1661 פרסם את הספר "הכימאי הספקן". שם הוא כתב שהתערובות שונות מתרכובות.
הוא חשב שהחומרים בנויים מחלקיקים קטנים. הוא חקר גם עשן, צבעים וחשמל.

בויל גם עניין אותו דת. הוא נתן כסף כדי לפרסם תרגומי ספרי דת. בצוואתו ארגן הרצאות שיעזרו לחשוב על שאלות דתיות.

הוא היה גבוה ורזה. מעולם לא נישא.