רוחאללה ח'ומייני

אייתוללה סייד רוח־אללה ח'ומייני (1902, 1989) היה כהן דת שיעי ומנהיג המהפכה האסלאמית באיראן ב‑1979. המהפכה סיימה את שלטון השאה מוחמד רזא פהלווי, וח'ומייני התמנה למנהיג העליון, תפקיד השולט במדיניות הדתית והמדינית של הרפובליקה האסלאמית.

נולד בח'ומיין למשפחה דתית. תאריך הלידה אינו ודאי. אביו נרצח כשהיה תינוק, והוא גדל בקרבת משפחה והחל ללמוד בקוראן ובמדרסה דתית מגיל צעיר. בגיל צעיר התנגד לת מהלכי החילון של השלטון של רזא ח'אן. נשא לאישה את בתול ח'אנום סאקאפי ושינה את שמו ל"ח'ומייני" על שם עיר הולדתו.

בשנות ה‑60 וה‑70 סולק או גורש מילדותו לגלויות בטורקיה, עיראק וצרפת. בתקופת הגלות גיבש ותיאר רעיון פוליטי מרכזי שלו, "ולאיית פקיה" (שלטון של חכם דת; פירוש: כוהן הדת מנהל את המדינה לפי ההלכה). מהגלות ניהל קמפיין דתי ופוליטי שנחשב מרכזי להתנגדות לשאה.

בפברואר 1979 חזר לאיראן לאחר עזיבתה של משפחת המלוכה. קיבל קבלת פנים המונית ומונה למנהיג העליון. בהמשך הושמה חוקה חדשה שקבעה את כוחו של המנהיג העליון ומערכת שלטונית הנשלטת על ידי אנשי דת.

ב‑1979 קראה תנועת סטודנטים נגד ארצות הברית, ונכבשה שגרירות ארה"ב בטהראן. האירוע נמשך חודשים ושימש למשבר דיפלומטי גדול. השבויים שוחררו ב‑1981.

בחלקים גדולים מהשנים הראשונות לאחר המהפכה הונהג חוק השריעה (ההלכה האסלאמית). הוטלו קודים נוקשים להתלבשות, הוגבלו חופש העיתונות וההתארגנות, ומבקרים רבים נכלאו או הוסרו מהמפלגה. זכויותיהן של נשים צומצמו במובן החוקי והחברתי.

בשנים 1980, 1988 פלשה עיראק לאיראן והחלה מלחמה של שמונה שנים. ח'ומייני קרא להגנה מול הפלישה, וקידם גיוס המונים כולל יחידות כמו הבאסיג' שנשלחו לחזית. המלחמה גבתה קורבנות רבים והסתיימה בעצירת אש ב‑1988.

ח'ומייני קידם את רעיון שלטון הדת והאמין שהמדינה צריכה להתנהל לפי חוקי האסלאם. הוא היה אנטי‑מערבי וביקר בחריפות את ארצות הברית ואת ישראל. כתביו ונאומיו השפיעו על תנועות דתיות וחמושות באיזור. יחד עם זאת הוא אפשר נציגות לפרלמנט למיעוטים דתיים מסוימים.

נפטר ב‑3 ביוני 1989 ממחלה. מיליוני אנשים השתתפו בהלווייתו. לאחר מותו מונה עלי ח'אמנאי למנהיג העליון, ומורשתו ממשיכה לעצב את הפוליטיקה והחברה האיראנית.

אייתוללה רוח־אללה ח'ומייני (1902, 1989) היה מנהיג דתי ועצום השפעה באיראן.

נולד בעיירה ח'ומיין. בגיל צעיר למד דת. אביו נרצח כשהיה תינוק.

ח'ומייני חי שנים מחוץ לאיראן. שם פיתח רעיון שנקרא "ולאית פקיה". המושג אומר: כוהן דת יכול לנהל את המדינה לפי חוקי האסלאם.

ב‑1979 חזר לאיראן. המהפכה הסירה את השאה. ח'ומייני הפך למנהיג גדול במדינה.

הכניס חוקים על פי ההלכה. קבע כללים לביגוד ולחיים הציבוריים. חלקים בחברה וודאי לא אהבו את השינויים.

בשנות ה‑80 איראן נלחמה עם עיראק במשך שנים. בזמן הזה היו גם אנשים שכבו בבית הכלא. כמו כן אירועים דיפלומטיים חשובים קרו, כמו המשבר בשגרירות ארצות הברית.

ח'ומייני נפטר ב‑1989. אחריו נבחר עלי ח'אמנאי למנהיג.