רולף פאולס

רולף פרידמן פאולס (1915, 2002) היה דיפלומט גרמני. הוא שימש כשגריר הראשון של מערב גרמניה בישראל בין 1965 ל־1968.


פאולס נולד ב־1915 בעיירה בסקסוניה־אנהלט. אביו היה כומר פרוטסטנטי. ב־1934 התגייס לוורמכט, הצבא הגרמני של התקופה, והתקדם לקצונה עד דרגת מיור. הוא נלחם בחזית המזרחית, נפצע ואיבד את ידו השמאלית. ב־1942 מונה לנספח צבאי בשגרירות גרמניה באנקרה. נספח צבאי הוא קצין שנשלח לייצג עניינים צבאיים בשגרירות.

ב־דצמבר 1944 קיבל פאולס את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, אות צבאי שניתן על מעשים אמיצים במלחמה. לפי גנרל הנס שפיידל, ייתכן שפאולס היה קשור בקושרי ה־20 ביולי נגד היטלר, אך שמו לא נחשף. חשוב לציין שהוא לא היה חבר המפלגה הנאצית.

אחרי המלחמה למד משפטים וסיים דוקטורט ב־1949 בנושא מערכת הממשל לפי חוקי היסוד של בון. בעשור שלאחר מכן עבד במספר משרות בממשל ובמשרד החוץ, בין היתר בקנצלריה ובנספחות העליונה של כוחות הברית. ב־1963, 1965 ניהל מחלקה במשרד החוץ בבון.


ב־1965 התחילו גרמניה וישראל לחדש יחסים דיפלומטיים. פאולס מונה לשגריר גרמניה בישראל והחל בתפקידו ב־19 באוגוסט 1965. המינוי עורר מחאות חריפות בישראל. רבים ראו בעובדות מעברו כקצין בוורמכט ובעל עיטור נאצי סיבה להתנגדות למינויו.

פאולס מסר את כתב האמנתו לנשיא זלמן שזר והתקבל ברגשות מעורבים. פעולתו הראשונה הייתה ביקור ביד ושם, המוזיאון והאנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בשואה. במהלך כהונתו פעל לנרמול היחסים והמשיך בתפקיד גם בזמן מלחמת ששת הימים. תפקידו בישראל הסתיים ב־1968.


לאחר ישראל מונה פאולס לשגריר גרמניה בארצות הברית (1968, 1973). אחר כך שירת בשגרירות בסין (1973, 1976) וכשגריר גרמניה בנאט"ו (1976, 1980). הוא כתב גם ספרים על מקומה של גרמניה בנאט"ו ובמדיניות ההגנה.

רולף פאולס נפטר בבון ב־2002.

רולף פאולס (1915, 2002) היה דיפלומט גרמני. הוא היה השגריר הראשון של גרמניה בישראל. הוא שירת שם מ־1965 עד 1968.


פאולס נולד ב־1915. אביו היה כומר. ב־1934 הוא הצטרף לצבא הגרמני. בצבא הוא הפך לקצין, נלחם ונפצע. הוא איבד את ידו השמאלית.

ב־1942 הוא עבד בשגרירות גרמניה בטורקיה. אחרי המלחמה למד משפטים וקיבל תואר דוקטור ב־1949. אחר כך עבד במשרות ממשלתיות שונות.


ב־1965 גרמניה וישראל החליטו להיות שוב חברות דיפלומטיות. פאולס נשלח לשמש כשגריר בישרא. הרבה אנשים בישראל כעסו והפגינו נגד המינוי. פאולס ביקר ביד ושם, המקום שבו זוכרים את קורבנות השואה. הוא עבד כשגריר גם בזמן מלחמת ששת הימים. ב־1968 סיים את תפקידו בתל אביב.


אחרי ישראל היה פאולס שגריר בארצות הברית, בסין ובנאט"ו. הוא גם כתב ספרים קצרים על תפקיד גרמניה בעולם.

פאולס נפטר בבון ב־2002.