רונלד דבורקין

רונלד דבורקין (1931, 2013) היה תאורטיקן ופילוסוף של המשפט, יהודי-אמריקאי וחתן פרס הולברג (2007). נולד במסצ'וסטס ולמד באוניברסיטת אוקספורד במסגרת מלגת רודז. לימד תורת המשפט בקולג' האוניברסיטאי של לונדון ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק. נבחר לחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-1979. רבים ראו בו יורשו של ה.ל.א. הארט כתאורטיקן מוביל.

דבורקין מציע אלטרנטיבה בין הפוזיטיביזם לבין המשפט הטבעי. פוזיטיביזם הוא הרעיון שהחוק מופרד מהמוסר. לפי דבורקין, הגישה הפוזיטיביסטית לוקה בשלושה פגמים עיקריים:
1) היא עלולה להניב תוצאות שנוגדות ערכים דמוקרטיים ועקרונות כמו איסור חקיקה רטרואקטיבית. הוא טוען שצריך לשמור על עקרונות מבוססי מקורות רשמיים, ולא להכניס שיקולים סובייקטיביים.
2) היא מעוותת את העשייה המשפטית, כי שופטים זקוקים גם לעקרונות ולדוקטרינות משפטיות ולא רק לכללים פורמליים.
3) היא מטעה לגבי תהליך קבלת ההחלטות: שיקול השופטים מונחה גם באופי הכללי של המוסד והחברה, ולא רק בכלל-זיהוי טכני.

"עקרונות", כללים בסיסיים של המערכת המשפטית. אלו לא תמיד כתובים בחוק, אך הם נותנים תוקף ונפקות לנורמות.
"מבחן הייחוס", בדיקה שמראה אם כלל קיבל תוקף משפטי דרך פסיקה, חקיקה או מקור רשמי.
"מקורות רשמיים", חוקים, תקדימים ופסקי-דין שבהם השופט מחפש את העקרונות כדי לשמור על אובייקטיביות.
"פרשנות קונסטרוקטיבית" (בונה), דרך פרשנות ששוללת הסתמכות רק על עובדות חברתיות חוץ-משפטיות. היא מבוססת על זיהוי העקרונות, התאמתם והבחנה ערכית.
דבורקין מדגיש גם ערכים כמו צדק, יושר ואובייקטיביות בתוך המערכת המשפטית.

עבור דבורקין, כלל-הזיהוי של הארט לא מספק. החוק אינו ברור תמיד כ"מה שיש" (as is). בתי משפט מבצעים תהליך של פרשנות ובחירה בין אפשרויות שונות. כאשר הכללים אינם מספיקים, העקרונות והאופי של המערכת נותנים קני-מידה להכרעה. דבורקין טוען שלכל בעיה יש תשובה נכונה בתוך המערכת המשפטית, משום שהעקרונות גלומים בה. לכן רבים מציינים את תאורייתו כגישה אמצעית בין הפוזיטיביזם למשפט הטבעי.

מבקרים כמו מקורמיק טוענים שישנם פערים במשפט שמחייבים הרחבה או מתיחת כללים, ולא תמיד פתרון פנימי. נטען גם שלשופטים יש שיקול דעת חזק יותר משהוא מתאר. הארט השיב כי דבורקין בעצם מכניס אלמנטים של המשפט הטבעי לתאורייתו, וששופטים משתמשים לעתים בעובדות חוץ-משפטיות. כמו כן נטען שתאוריית דבורקין מתמקדת בעיקר במערכת האנגלו-אמריקנית.

השפעה מעשית בולטת: אהרן ברק, תלמידו, אימץ רעיונות אלה והשפיע על המשפט בישראל, כולל האמירה המפורסמת "הכל שפיט".

רונלד דבורקין היה פילוסוף של המשפט. הוא נולד ב-1931 ונפטר ב-2013. הוא למד באוקספורד וילמד באוניברסיטאות בלונדון ובניו יורק. קיבל פרס חשוב ב-2007.

דבורקין חשב שחוק אינו רק טקסט. לפי החשיבה הרווחת אז, פוזיטיביזם (רעיון שהחוק נפרד מהמוסר) אומר שחוק הוא רק חוק כתוב. דבורקין אמר ששופטים צריכים לפרש את החוק. פירוש אומר להסביר איך החוק עובד בזמן אמת.

"עקרונות" (כללים גדולים), אלו רעיונות שמנחים את המערכת המשפטית. הם לא תמיד כתובים בחוק.
"מבחן הייחוס" (בודק אם כלל הוא חוק), בודק מי קבע כלל ומה המקור שלו.
"מקורות רשמיים", חוקים ופסקי-דין שבהם שופטים מסתמכים.
"פרשנות קונסטרוקטיבית" (פרשנות בונה), דרך שמוסיפה עקרונות מתוך המקורות ולא מחפשת פתרונות מחוץ למערכת.

דבורקין טען שכשאין תשובה ברורה, שופט צריך לבחור את הפרשנות הכי נכונה. הוא חשב שהתשובה הטובה נמצאת בתוך המערכת המשפטית.

מבקרים אמרו שיש פערים בחוק וששופטים משתמשים גם בשיקול דעת חזק. הארט אמר שדבורקין מביא למערכת רעיונות מוסריים מבחוץ. חלק אמרו שהתאוריה מתאימה במיוחד למערכות אנגלו-אמריקאיות.

השפעה: השופט הישראלי אהרן ברק הושפע ממנו ואמר "הכל שפיט".