רות עמירן

רות עמירן (8 בדצמבר 1914, 14 בדצמבר 2005) הייתה ארכאולוגית ישראלית שהתמחתה בחקר העתיקות בארץ ישראל. ספרה על הקרמיקה הקדומה של הארץ, כלי חרס עתיקים, נחשב לספר יסוד בתחום.

רות נולדה בשם רות ברנדשטטר במושבה יבנאל. הוריה נקראו יחזקאל ודבורה. סיימה את בית הספר הריאלי בחיפה ב-1933. בשנת 1939 סיימה לימודי ארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בתחילת דרכה שימשה מפקחת עתיקות באזור הצפון. החפירה הראשונה שבה השתתפה הייתה ביפו ב-1948. ב-1951 חפרה בסוסיתא, וב-1953 חקרה רומאים ואתרים סביב דרום-מערב ירושלים. בין 1955 ל-1957 ניהלה חפירות בשטח ב' של תל חצור.

ב-1961 זכתה בפרס סוקניק על ספרה על הקרמיקה בארץ ישראל. ב-1962 החלה לחפור בתל ערד בשיתוף יוחנן אהרוני. לאחר גילוי קטע מחומה כנענית, התמקדה בחשיפת העיר הכנענית. עבודתה בתל ערד נמשכה יותר משלושים שנה והיא הנחתה שם 18 עונות חפירה. באותה תקופה חפרה גם בתל נגילה ותכננה את ביתן הקרמיקה במוזיאון ארץ ישראל ואת אגף הארכאולוגיה במוזיאון ישראל.

ב-1968, 1969 חפרה במגדל דוד בירושלים, וב-1979 ניהלה חפירה בבקעת עובדה. ב-1981 קיבלה פרס מטעם מוזיאון ישראל. ב-1982 הוענק לה פרס ישראל על מחקר חקר ארץ ישראל.

הייתה נשואה לדוד עמירן, גאוגרף וחוקר ארץ ישראל. לבני הזוג לא היו ילדים.

רות עמירן (8.12.1914, 14.12.2005) הייתה חוקרת עתיקות. חוקרת עתיקות פירושו archaeologist, חוקרת חפירות וממצאים של העבר.

רות נולדה במושבה יבנאל. למדה בבית הספר הריאלי בחיפה. ב-1939 סיימה ארכאיאולוגיה באוניברסיטה העברית. ארכאיאולוגיה כאן היא חקר אתרים עתיקים.

העבודה שלה כללה חפירות רבות. החפירה הראשונה שלה הייתה ביפו ב-1948. ב-1962 התחילה לחפור בתל ערד והמשיכה שם יותר מ-30 שנה. היא ניהלה 18 עונות חפירה במקום.

היא כתבה ספר חשוב על קרמיקה, כלי חרס ישנים. ב-1961 קיבלה פרס על הספר. ב-1982 קיבלה את פרס ישראל על המחקר שלה.

היא הייתה נשואה לדוד עמירן. לזוג לא היו ילדים.