רחוב שינקין נמצא בלב תל אביב ונקרא על שם מנחם שינקין, שהיה מן המייסדים של העיר.
הרחוב חוצה את העיר ממזרח למערב והוא כמה מאות מטרים מחוף הים. בקצהו המערבי נמצאת כיכר מגן־דוד, שבה נפגשים כמה רחובות מרכזיים ובקרבתה שוק הכרמל.
הרחוב התחיל כרחוב הראשי של שכונת בעלי מלאכה שהוקמה ב-1913 על ידי מנחם שינקין. שמו ניתן לרחוב ב-1925. בתחילת שנות ה־30 נפתחו בו חנויות ובית דפוס (מקום שמדפיס ספרים), למרות שהתוכנית הייתה לשמור אותו למגורים. לאחר מחלוקת העירייה התירה חנויות ב-1935. בשנות ה־30 הוחלט על תנועה חד־סטרית ברחוב.
בשנות ה־80 עבר הרחוב שינוי. הוא הפך למקום שחיפשו אליו צעירים ואנשי תרבות. גלריות, סטודיואים, חנויות מוזיקה ובתי קפה מפורסמים נפתחו שם, למשל גלריה "תת־רמה", חנות התקליטים "האוזן השלישית" ובית הקפה "קפה כזה". עם הזמן נדחקו חלק מבעלי המלאכה וחלק מהחנויות הייחודיות נסגרו, ובמקומן נפתחו חנויות רשת וחנויות יוקרה.
בשנים 2011, 2012 שיפצה עיריית תל אביב את הרחוב. השיפוץ עלה כ־30 מיליון שקל ותוכנן על ידי משרדי עיצוב נוף של דן צור וליאור וולף.
בשנות ה־90 הפך שינקין לסמל תרבותי. נולדה אווירה וסטריאוטיפ של "שינקינאי", דמות שמוגדרת לעתים כמקורית, פתוחה ומתקדמת, ולעתים כמי שמנותק ובוהמייני. הביטוי שימש לדבר על אנשים שנראים כחלק מ"בועה תל־אביבית".
הוויית הרחוב נשקפה גם בקולנוע ובמוזיקה.
בעשור השני של המאה ה־21 נפתח ברחוב חלל בשם "שנקין־40", שמפעיל גם ערוץ אינטרנטי בשם "שנקין 40". הערוץ מנוהל על ידי העיתונאי אנטון פריבולנוב והיוזם מארק לביא.
רחוב שינקין נמצא בלב תל אביב. הרחוב קרוב לים.
בקצה המערבי יש כיכר מגן־דוד, ליד שוק הכרמל. שוק זה הוא מקום שמוכרים בו אוכל וחפצים.
השכונה נבנתה ב־1913 על ידי מנחם שינקין. הוא היה אחד שעזר להקים את העיר. הרחוב נקרא על שמו ב־1925.
במהלך שנות ה־30 התחילו להיפתח בו חנויות ובית דפוס. בית דפוס הוא מקום שמדפיס ספרים. ב־1935 העירייה איפשרה לפתוח חנויות ברחוב.
בשנות ה־80 הפך הרחוב למקום שבו גרו ועמלו אמנים וצעירים. נפתחו בו גלריות, חנויות מוזיקה ובתי קפה מפורסמים, כמו "האוזן השלישית" ו"קפה כזה".
בשנים 2011, 2012 שיפצה העירייה את הרחוב. השיפוץ עלה כ־30 מיליון שקל.
בעשור האחרון נפתח במקום חלל תרבות בשם "שנקין־40". יש גם ערוץ אינטרנטי בשם "שנקין 40" שמנהלים אותו אנטון פריבולנוב ומארק לביא.
תגובות גולשים