ריימונד אדה

ריימונד אדה (15.3.1913, 10.5.2000) היה מדינאי לבנוני ומנהיג החזית הלאומית. אביו היה הנשיא אמיל אדה. תומכיו קראו לו "המצפון של לבנון" בגלל עמדותיו העקביות נגד כיבוש זר והדגשת לאומיות לבנונית.

אדה נולד באלכסנדריה. אביו נמלט מלבנון בתקופת השלטון העות'מאני, ושב ללבנון כשהמנדט הצרפתי הוקם ב-1920. מנדט צרפתי פירושו תקופה שבה צרפת שלטה באופן רשמי בלבנון. ריימונד התחנך בבתי ספר ישועיים וסיים תואר במשפטים ב-1934. בשנות ה-40 לקח על עצמו את מקומה של המשפחה בפוליטיקה לאחר מות אביו ב-1949.

הוא נבחר לאספה הלאומית מטעם נפת ג'בייל ב-1953. אספה לאומית = הפרלמנט של לבנון. מלבד שנה אחת כיהן ברצף עד 1992. ב-1992 החרים את הבחירות בגלל השפעה סורית שחולקה בקרב פוליטיקאים נוצרים.

בשנות ה-50 קידם רפורמות בחוקי שכירות ובחוקי בנקאות. הוא תרם לביסוס מערכת בנקאית עם סודיות על חשבונות, שהיוותה חלק משגשוג כלכלי בשנות ה-60. אחרי הפסדו בבחירות לנשיאות ב-1958, הנשיא הנבחר מינה אותו לשר במספר משרות. הוא החזיק בתיקים כמו פנים, עבודה ותקשורת.

שנה מאוחר יותר התפטר במחאה על התערבות המודיעין הצבאי בענייני ממשל. בשנות ה-60 הוביל אופוזיציה נגד שלטונות שהאב ושרל חילו. ב-1968 הצטרפה מפלגתו לברית המשולשת עם מנהיגים נוצרים בולטים. הקואליציה זכתה ב-30 מתוך 99 מושבים בפרלמנט, הישג גדול בפוליטיקה הלבנונית.

אדה פרש מהקואליציה אחרי חתימת הסכם קהיר ב-1969. הסכם זה אפשר לכוחות פלסטיניים (אש"ף, ארגון לשחרור פלסטין) לפעול בדרום לבנון. אדה התנגד לקיום כוחות מזוינים זרים בשטח לבנון. הוא גם התנגד להצעות להטות את מי הירדן, כי חשש שהדבר יגרום לתגובות צבאיות נגד לבנון.

בפרוץ מלחמת האזרחים ב-1975, אדה נותר דמות נוצרית שחיה במערב ביירות, אזור מוסלמי. יחסיו הטובים עם פוליטיקאים מוסלמים סייעו לו לשחרר נחטפים ולמתן מתחים מקומיים. הוא התנגד לחלוקת לבנון לפי עדות ותקף רעיונות חיצוניים שתמכו בכך.

לאחר שלושה ניסיונות התנקשות בשנת 1976, עזב לפריז. שם נשאר עד מותו והסתייג מחזרתו כל עוד כוחות סוריה וישראל נוכחים בלבנון. עד יומו האחרון המשיך לעסוק בענייני מולדתו. מילותיו האחרונות היו: "אני חושב. אני חושב על לבנון."

ריימונד אדה (1913, 2000) היה פוליטיקאי לבנוני חשוב. אביו היה נשיא לבנון.

אדה נולד באלכסנדריה. אביו חזר לביירות כשהמנדט הצרפתי התחיל. מנדט צרפתי = תקופה שבה צרפת שלטה בלבנון. ריימונד למד משפטים וסיים תואר ב-1934. אחרי מות אביו ב-1949, הוא הוביל את מפלגתו.

הוא נבחר לפרלמנט ב-1953. בפרלמנט עבד על חוקים לשכירות ובנקאות. הוא רצה שמירה על פרטיות בבנקים, וזה סייע לכלכלה.

הוא נלחם נגד כניסת כוחות זרים ללבנון. ב-1969 התחולל הסכם שאיפשר לקבוצות פלסטיניות לפעול בדרום לבנון. אדה לא הסכים לזה.

כשפרצה המלחמה ב-1975, אדה נשאר במערב ביירות. הוא עזר להשיג שחרורים של נחטפים. אחרי ניסיונות לפגוע בו ב-1976, עזב לפריז. שם חי עד מותו. לפני שנפטר אמר: "אני חושב. אני חושב על לבנון."