ריכרד אדולף ז'יגמונדי

ריכרד אדולף ז'יגמונדי (1.4.1865, 23.9.1929) היה כימאי אוסטרו‑גרמני ממוצא הונגרי שהתמחה בחקר הקולואידים. קולואידים הם חלקיקים זעירים המפוזרים בנוזל או בגז. בשנת 1925 קיבל את פרס נובל לכימיה "על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש".

ז'יגמונדי נולד בווינה. אביו, אדולף ז'יגמונדי האב, היה מדען וממציא בתחום כלי הניתוח לשיניים. אביו מת ב‑1880, וממזקתו של אמו הושם דגש על חינוכו. בתיכון גילה עניין בכימיה ובפיזיקה ועשה ניסויים בבית.

הוא התחיל בלימודים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת וינה, עבר לאוניברסיטה הטכנית של וינה ולבסוף לאוניברסיטת מינכן, שם למד כימיה והחל במחקר תחת הנחיית פון מילר. ב‑1893 חזר לאוסטריה ומונה לפרופסור חבר בגראץ. שם ערך את מרבית עבודתו החשובה על כימיה של קולואידים.

בהמשך חקר הידרוסול זהב, תרחיף של חלקיקי זהב במים, ופיתח את האולטרמיקרוסקופ החרך, מכשיר מיוחד שמאפשר לראות חלקיקים זעירים על ידי פיזור אור. ב‑1903 נישא ללורה לואיז מילר והם היו הורים לשתי בנות, אן‑מארי וקאתי.

ב‑1908 עבר לגטינגן בגרמניה, שימש פרופסור וכיהן כמנהל המכון לכימיה אי‑אורגנית עד סוף הקריירה. אחרי מלחמת העולם הראשונה סבלה גטינגן מקשיים כספיים, והמענק של פרס הנובל עזר לו להמשיך במחקריו. ז'יגמונדי מת בגטינגן ב‑1929. על שמו נקרא מכתש על הירח.

ריכרד ז'יגמונדי (1865, 1929) היה מדען שנולד בוינה. הוא חקר קולואידים. קולואידים הם חלקיקים קטנים שצפים בנוזלים.

כבר בבית ובבית הספר אהב ריכרד ניסויים בכימיה. למד בוינה ובמינכן. אחרי הלימודים הוא הפך לפרופסור בגראץ. שם עשה את המחקרים המפורסמים שלו על קולואידים.

הוא חקר תרחיף של זהב במים, שנקרא הידרוסול. גם פיתח אולטרמיקרוסקופ, מיקרוסקופ מיוחד שרואה חלקיקים קטנים על ידי פיזור אור.

בשנת 1925 קיבל פרס נובל על עבודתו בקולואידים. ב‑1903 נישא והיו לו שתי בנות. ב‑1908 עבר לעבוד בגטינגן בגרמניה. מכתש על הירח נקרא על שמו. ז'יגמונדי מת ב‑1929 בגטינגן.