ריכרד טאובר

ריכרד טאובר נולד בלינץ ב־16 במאי 1891. אמו, אליזבת זייפרט, הייתה שחקנית תיאטרון. אביו, ריכרד אנטון טאובר, לא היה נשוי לאמו בזמן לידתו והיה רחוק בארצות זרות. האב היה במוצאו יהודי והמיר את דתו לקתוליות.

את שנות הילדות בילה טאובר לצד אמו על הבמה, אך בגיל צעיר נשלח לבית ספר ולמשמורת אביו. הוא שאף להיות זמר, אך המורים הראשונים לא התרשמו ממנו. לבסוף נרשם לקונסרבטוריון בפרנקפורט כדי ללמוד פסנתר, קומפוזיציה וניצוח. לימודים אלה שיפרו את הבנתו המוזיקלית. מאוחר יותר שמע אותו פרופסור קרל באינס ופיתח אותו לטנור מוצרטי.

הופעת הבכורה של טאובר הייתה בקונצרט בפרייבורג ב־17 במאי 1912. ב־1913 הופיע בתפקיד טמינו ב"חליל הקסם" (היא "החליל הקסום" של מוצרט). ברון זבאך הציע לו חוזה והמליץ לו לקבל תפקידים קטנים כדי לצבור ניסיון.

טאובר התפרסם ביכולתו ללמוד תפקידים במהירות. הוא כונה "הטנור לשעת חירום". בשנת 1922 חתם באופרה של וינה והופיע גם עם האופרה של ברלין. הוא חילק את השנה: כמה חודשים בוינה, כמה חודשים בברלין, ושאר הזמן לקונצרטים ולהופעות אורח.

שר בתפקידי טנור מרכזיים, ביניהם דון ג'ובני, פאוסט, טוסקה ו"העטלף". הוא גם ביצע יצירות חדשות והקליט יותר מ־400 תקליטים, בעיקר לחברת אודיאון. קולו היה טנור לירי, כלומר קול בעל חום ועדינות, והוא שר בלגאטו (שירה מחוברת, בלי קפיצות) מרשים. שליטת הנשימה שלו הביאה לפיאניסימו (שירה מאוד שקטה) ועדינות בקול.

בשנת 1924 זכה להצלחה גדולה כששר את ארמאן באופרטה של פרנץ להאר. אופרטת להאר הביאה לו קהל חדש. בשנות ה־30 הופיע גם בקולנוע מוזיקלי והכר את השחקנית מרי לוסף ולימים את דיאנה נאפייר, שאיתה נישא ב־1936.

בשנת 1933 תקפו אותו נאצים ברחוב, כנראה בגלל מוצאו המשפחתי, והוא עזב את גרמניה. אחרי סיפוח אוסטריה ב־1938 בזמן האנשלוס, ביטלו את דרכוניו של טאובר; הוא וראשתו עזבו את אוסטריה והגישו בקשה לאזרחות בריטית. בתחילת מלחמת העולם השנייה היה בדרום אפריקה, וחזר לשווייץ עד שקיבל אישורים לכניסה לבריטניה בתחילת 1940.

במהלך המלחמה נשאר באנגליה. שם לא הוצגו אופרות, ולכן השתכר מהקלטות, שידורי רדיו, קונצרטים וניצוח. יחד עם מחבר השירים פרד ס. טיש חיבר אופרייטות באנגלית. שיר מתוך אחת מהן, "לבי ואני", היה להקלטה פופולרית מאוד.

בשנת 1947 חזר לשיר על בימת קובנט גארדן בלונדון. ב־27 בספטמבר שר דון אוטביו ב"דון ג'ובאני" וזכה לשבחים. זה היה הופעה מבהיקה, למרות מצבו הבריאותי.

שבועות לאחר ההופעה נכנס לבית חולים לניתוח בהסרת הריאה השמאלית. מצבו היה קשה והניתוח לא הועיל. ריכרד טאובר מת ב־8 בינואר 1948. הוא נקבר בבית הקברות ברומפטון בלונדון.

ריכרד טאובר נולד בלינץ ב־1891. אמו הייתה שחקנית. אביו לא היה בבית כשהוא נולד.

טאובר רצה להיות זמר. טנור זה זמר עם קול גבוה. הוא למד מוזיקה בפרנקפורט.

הוא הופיע לראשונה ב־1912. ב־1913 שיחק את טמינו ב"חליל הקסם". הוא למד חלקים של אופרות מהר מאוד.

טאובר שר באופרות מפורסמות כמו דון ג'ובני ופאוסט. אופרה זאת הצגה שבה שרים שחקנים.

הוא הקליט הרבה תקליטים והגיע לתהילה. ב־1924 שיחק גם באופרטה, שהיא הצגה מוזיקלית קלילה.

בשנות ה־30 תקפו אותו נאצים, לכן עזב את גרמניה. אחרי שסיפחו את אוסטריה ב־1938, עזב גם את אוסטריה ונסע לבריטניה.

במלחמת העולם השנייה נשאר באנגליה. שם הופיע בשידורים והקליטות.

ב־1947 שר שוב בקובנט גארדן בלונדון. לאחר זמן קצר חלה במחלה בריאותית. מחלה זו היא סרטן בריאות, שהיא תופעה שגורמת לבעיות בריאה.

ריכרד טאובר מת ב־8 בינואר 1948. הוא קבור בבית הקברות ברומפטון בלונדון.