רימנוב

רימנוב (בפולנית: Rymanów) היא עיירה בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין. נכון ל-2006 חיו בה כ-3,500 תושבים.

לרימנוב הוענקו זכויות עיר בשנת 1376. בישיבתה על דרכי סחר מרכזיות התפתחה העיר במהירות יחסית. במהלך השנים פגעה בעיירה פלישות חוזרות של רוסיה, קוזקים, שוודים וטורקים. משנת 1794 ועד תחילת המאה ה-20 נשלטה העיירה בידי משפחת פוטוצקי. לאחר חלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה רימנוב בגליציה האוסטרית.

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה מגיע מהמחצית השנייה של המאה ה-16. כבר ב-1593 היו שם בית כנסת ובית עלמין. אחד ממפיצי החסידות (חסידות: תנועה תורנית יהודית שהדגישה חוויה רוחנית ושמחה) בפולין היה רבי מנחם מנדל מרימנוב, שפעל שם כאדמו"ר ורב. תלמידו רבי צבי הירש המשיך את דרכו. שניהם נטמנו בבית העלמין המקומי, שחלקו נהרס והשרידים שוקמו מאוחר יותר.
בשנת 1890 נמנו בעיירה 1,751 יהודים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה רבים עזבו, ובנובמבר 1918 פרץ פוגרום, התקפה אלימה על יהודים. בין מלחמות העולם חיו בעיירה כ-1,500 יהודים, כשפעילות של אגודת ישראל ותנועות ציוניות התקיימה במקום. בשנות ה-30 גברו ההתנכלויות האנטישמיות. במאה ה-21 שופץ בית הכנסת העתיק.

רימנוב נכבשה בידי הגרמנים ב-8 בספטמבר 1939. כעבור עשרה ימים רבים מיהודיה גורשו מעבר לנהר סן, לאזור שבשליטת הסובייטים. רוב המגורשים שבו, וחלקם נלקחו לעבודות כפייה. אלה שנשארו בצד הסובייטי גורשו לסיביר.
הגרמנים החריבו את בית הכנסת והרסו קברים, כולל קברי האדמו"רים. בשנת 1940 הגיע מספר היהודים בעיירה לכ-3,000, ורכושם הוחרם. ב-1941 הוקם בגטו, אזור שבו כפו מגורים על יהודים. ב-13 באוגוסט 1942 נערכה בגטו אקציית חיסול: כמה עשרות נרצחו במקום, צעירים שעברו סלקציה נשלחו למחנות כמו פלאשוב וברווינק, ורבים אחרים נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ לאחר צעדה של כ-5 ק"מ לתחנת הרכבת. באפריל 1943 הוקם במחוז מחנה עבודה לכ-150 יהודים מאזור טרנוב; המחנה חוסל ביולי 1943.

רימנוב היא עיירה בדרום מזרח פולין. בשנת 2006 חיו שם כ-3,500 אנשים.

לרימנוב ניתנו זכויות עיר ב-1376. היא גדלה כי עברה שם דרך סחר חשובה. העיירה הותקפה לפעמים על ידי צבאות זרים. בין 1794 לראשית המאה ה-20 הייתה בבעלות משפחת פוטוצקי. אחרי חלוקת פולין כללה רימנוב את גליציה האוסטרית.

יהודים חיו שם מאז המאה ה-16. ב-1593 כבר היה בבית העיר בית כנסת ומקום קבורה, בית עלמין. רבי מנחם מנדל היה אדמו"ר חשוב בחסידות. חסידות היא תנועה דתית יהודית שמדגישה תפילה ושמחה. תלמידו רבי צבי הירש המשיך את מנהיגותו. שניהם קבורים בבית העלמין.
בשנות ה-30 חיו בעיירה כ-1,500 יהודים, כחצי מתושבי המקום. היו שם ארגונים דתיים וציוניים. בבית הכנסת יש היום שיפוץ.

הגרמנים כבשו את העיירה ב-8 בספטמבר 1939. הרבה יהודים גורשו מעבר לנהר סן. חלק חזרו וגורשו לעבוד כפייה. הסובייטים שלחו אחרים לסיביר. הגרמנים הרסו את בית הכנסת וחלק מן הקברים.
בשנת 1940 הגיעו לעיירה כ-3,000 יהודים. ב-1941 הקימו שם גטו. גטו הוא מקום שבו כפו על יהודים לגור בנפרד. ב-13 באוגוסט 1942 נערכה אקציה שבה רבים נהרגו. צעירים נשלחו למחנות עבודה. אחרים נשלחו למחנה בלז'ץ, מקום שבו רצחו אנשים. באפריל 1943 פעל מחנה עבודה קטן, והוא נסגר ביולי 1943.