ריצ'רד הל (נולד ב-2 באוקטובר 1949, בלקסינגטון, קנטקי) הוא זמר אמריקאי, ששמו המקורי היה ריצ'רד מאיירס.
הוא אחת הדמויות המרכזיות בסצנת הפאנק בניו יורק. פאנק הוא סגנון מוזיקלי עם שירים רועשים וקצב מהיר; הל היה מהפאנקיסטים הראשונים והוא נהג ללבוש בגדים קרועים.
ב-1974 הקים את הלהקה הנאון בויס עם טום ורליין. הלהקה שינתה את שמה לטלוויז'ן; ב-1975 הל עזב והקים את ההרטברייקרס עם ג'וני ת'נדרס וג'רי נולן.
לאחר מכן הקים את הווידוידס (Voidoids). עם הווידוידס הוציא ב-1977 את אלבום הבכורה Blank Generation. אלבומו הבא, Destiny Street, יצא ב-1982.
בשנות ה-80 התעסק בשירה ובתפקידים קטנים בסרטים, ביניהם אין פיקניק של פיליפ הארטמן. ב-1992 הצטרף לחברים מסוניק יות' בלהקת הדים סטארס. ב-1995 הוציא דיסק שבו קרא את סיפורו "Go Now" והמשיך לפרסם ולקרוא שירה. ב-2000 איחד את הווידוידס להקלטת השיר "Oh".
שירים ידועים שלו כוללים את "Blank Generation", "Chinese Rocks" ו-"Love Comes in Spurts".
ריצ'רד הל נולד ב-2 באוקטובר 1949. הוא זמר מארצות הברית. בעבר קראו לו ריצ'רד מאיירס.
הוא היה מוזיקאי חשוב בסצנת הפאנק. פאנק = מוזיקה רועשת וקצב מהיר. הוא לבש בגדים קרועים.
ב-1974 הקים להקה בשם הנאון בויס עם טום ורליין. הלהקה נקראה גם טלוויז'ן. ב-1975 הוא עזב והקים את ההרטברייקרס.
אחר כך ייסד את הווידוידס והוציא ב-1977 אלבום (אוסף שירים) בשם Blank Generation. בהמשך יצא גם Destiny Street ב-1982.
בשנות ה-80 שיחק בתפקידים קטנים בסרטים. ב-2000 חזר עם הווידוידס לשיר חדש בשם "Oh".
שיר מפורסם שלו הוא "Blank Generation".