ריצ'רד פיליפס פיינמן (1918, 1988) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי. הוא קיבל את פרס נובל לפיזיקה ב-1965 על עבודתו באלקטרודינמיקה הקוונטית, כלומר על ההבנה של האינטראקציה בין אור לחלקיקים בקנה מידה קוונטי.
נולד בקווינס, ניו יורק, להורים יהודים ממוצא ליטאי. כבר כנער התעניין בתיקון רדיו ובנה מעבדה כימית בבית. סיים תואר ראשון ב-MIT ב-1939 ודוקטורט בפרינסטון ב-1942. בתקופת מלחמת העולם השנייה עבד בפרויקט מנהטן בלוס-אלמוס על פיתוח הפצצה האטומית. אשתו הראשונה, ארלין, אובחנה בשחפת ונפטרה במהלך המלחמה.
אחרי המלחמה לימד בקורנל ובהמשך ב-Caltech, שם הפך למרצה נודע. בשנותיו האחרונות עבר ניתוחים להסרת גידול סרטני וסבל מסיבוכים עד מותו ב-1988. לצד הישגיו המדעיים עלו גם טענות ביקורתיות לגבי יחסו לנשים, כפי שמתואר בחלק מספריו ובכתבות שחקרו את התנהגותו.
עיקר עבודתו היה במכניקת הקוונטים. הוא פיתח גישות שונות להבנת הדינמיקה הקוונטית, בעיקר את אינטגרל המסלול והפרופגטור. בגישת אינטגרל המסלול כל מסלול אפשרי של מערכת תורם להתנהגות שלה; מסלולים קרובים משפיעים יחד ורק הם נותנים תרומה בולטת.
בשנת 1939 הוכיח את משפט הלמן-פיינמן. הוא גם הציע פירוש לאנטי-חלקיקים כחלקיקים שנעים אחורנית בזמן, והראה שהרעיון תואם את התצפיות. פיינמן קוונטז את השדות האלקטרומגנטיים והגדיר את הפוטון כחלקיק הנשא של הכוח האלקטרומגנטי. עבודתו על QED שימשה בסיס להתפתחות תורת השדות ולמודל הסטנדרטי של הפיזיקה.
מעבר למחקר, היה ידוע גם כמורה מחנך. הקלטות והרצאותיו ב-Caltech התפרסמו כסדרת ספרים מאתגרת ומעמיקה. בשנת 1959 הוא הציע אחסון מידע על DNA. בשנות ה-60 השתתף בניסויים פסיכולוגיים של ג'ון סי. לילי.
ב-1986 הצטרף פיינמן לוועדת החקירה של אסון המעבורת צ'לנג'ר. הוא חקר במהירות את המערכת ובחן עדויות ומהנדסים של נאס"א. הדגימו של פיינמן, ששודר בטלוויזיה, הראה שאטמים הפכו לקשיחים בקור, וזה גרם לדליפה. בנוסף למסקנות הפיזיקליות, הוא הצביע על בעיות ארגוניות בנאס"א, שבהן חששות המהנדסים לא נשקלו כראוי.
פיינמן התפרסם גם בזכות ספריו הפופולריים, ובהם רישומים אישיים והרצאות שהציגו את שיטותיו והסתכלותו הייחודית על המדע.
ריצ'רד פיינמן (1918, 1988) היה פיזיקאי אמריקאי. פיזיקאי הוא מדען שחוקר את הטבע ואת הכוחות.
נולד בקווינס, ניו יורק. כילד אהב לתקן רדיו ולהכין ניסויים בבית. למד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ושימש במלחמה בעבודות מדע בפרויקט מנהטן. אשתו חלתה ונפטרה בזמן המלחמה. אחרי המלחמה לימד שנים רבות במכון קליפורניה לטכנולוגיה.
פיינמן חקר איך אור וחלקיקים מתנהגים בקנה מידה קטן מאוד. הוא זכה בפרס נובל ב-1965 על העבודה הזאת. הוא חשב על רעיון שאומר שכל דרך אפשרית משפיעה על התוצאה. הוא גם דיבר על פוטונים, שזה חלקיקים של אור.
עוד חשב רעיונות מקוריים, כמו לשמור מידע על גבי DNA. הוא היה מורה נלהב וכתב ספרים שמסבירים מדע בצורה מיוחדת.
כשמעבורת החלל צ'לנג'ר התרסקה, פיינמן הצטרף לוועדה שחקרה את הסיבה. הוא הראה בניסוי קטן שברגע שהיה קר מאוד, האטמים הפכו קשים ולא אטמו טוב. זה הסביר איך קרה הדליפה.
הוא כתב גם ספרים עם סיפורים על חייו ועל המדע.
תגובות גולשים