ריריות

ריריות (שם מדעי Mycetozoa, מיקו = פטריה, זואה = חיה) הן יצורים דמויי אמבה השייכים לממלכת הפרוטיסטים (קבוצה של אורגניזמים שאינם צמחים ולא בעלי־חיים). הקבוצה נחלקת לשתי תת־קבוצות עיקריות: ריריות תאיות (Acrasiomycota) וריריות פלסמודיות (Myxomycota).

מבחינת תכונות, ריריות חולקות מאפיינים עם פטריות (למשל נבגים) ועם בעלי־חיים (תנועה). זו הסיבה שקשה היה בעבר לסווג אותן. כיום מקובל לראותן כקבוצה נפרדת ולעתים לקרוא להן "עובש רירי" או "מיקטוזואה".

תאי הריריות זוחלים על חומרים נרקבים כמו קליפות עץ ועלים. הם טורפים פגוציטיים (בולעים חיידקים ושמרים). כשאין מזון, תאים רבים מתקבצים ויוצרים גוש רירי שנע כולו במטרה למצוא מקום טוב יותר לגדול.
בתהליך ההתקבצות חלק מהתאים מתמיינים לתפקידים: תאים ששומרים ובולעים פולשים, תאים שיוצרים גבעול, ותאים שבסופו של דבר הופכים לגוף פרי (המייצר נבגים). נבג שנמצא סביבה חמה ולחה נובט וחוזר להיות תא דמוי‑אמבה. ריריות גם מתרבות באופן מיני דרך גמטות (תאי מין).

ריריות נפוצות ברחבי העולם (קוסמופוליטיות). רוב המינים נמצאים באזורים טרופיים, אך אפשר למצוא אותן גם בקוטב הצפוני, בקוטב הדרומי ואף במדבר אטקמה. בישראל מוכרים כ‑80 מינים.

ריריות מייצרות תרכובות ייחודיות: פיגמנטים, אנטיביוטיקה וחומרים בעלי פוטנציאל נגד סרטן. עד 2022 בודדו מעל ‎100 פיגמנטים, וחלקם הצהובים‑אדומים נבדקו לשימוש בקוסמטיקה. נבגי ריריות יכולים להוות אלרגנים באוויר; כ‑42% מחולי נזלת אלרגית הגיבו לנבגים אלה.

הן גם מעניינות מבחינת ביולוגיה של עצב: הממברנות שלהן מכילות קולטנים שמשנים תכונות חשמליות, וזה דומה למנגנונים בתאים עצביים. ניסויים הראו שריריות מסוגלות ללמוד דפוסים פשוטים, למשל להפסיק להירתע מחומר שאינו מזיק כאשר הוא משויך למזון.

בביומימטיקה פותח "אלגוריתם ריריות" שדורש חיפוש מזון ודפוסי תנועה, ומשמש לפתרון בעיות כמו מציאת הנתיב הקצר ביותר. בנוסף, הרשת החוטית ש‑P. polycephalum בונה דומה לרשתות גדולות בקוסמוס, והדמיות של תנועת הריריות שימשו גם בהצעות לחיפוש אחר חומר אפל.

ריריות (Mycetozoa) הם יצורים שדומים לאמבה. השם משלב מילה שפירושה פטריה ומילה שפירושה חיה.

יש שתי קבוצות עיקריות: ריריות תאיות וריריות פלסמודיות. קשה לשים אותן במקום אחד כי יש להן תכונות של פטריה ושל בעל־חיים.

תאי ריריות זוחלים על עץ נרקב ועלים. הם בולעים חיידקים ושמרים. כשאין אוכל, המון תאים מתאגדים ויוצרים גוש רירי שנע יחד. חלק מהתאים שומרים וחלקיים בונים גבעול שעליו נוצרים נבגים (זרעים קטנים). נבגים אלה יכולים להפוך שוב לתא דמוי‑אמבה.

ריריות מצויות כמעט בכל העולם. מרביתן באזורים חמים ולחים, אבל נמצאו גם בקוטב ובמדבר אטקמה. בישראל יש כ‑80 מינים.

ריריות מייצרות צבעים וחומרים מיוחדים. חוקרים מצאו מעל 100 פיגמנטים עד 2022. חלק מהחומרים נחקרים כתרופות או כאנטיביוטיקה. נבגיהן יכולים לגרום לאלרגיות באוויר.

ריריות יכולות ללמוד דברים פשוטים. מהן גם למדו איך לפתור בעיות של חיפוש מזון. החוקרים משתמשים ברעיונות של ריריות כדי לבנות אלגוריתמים לפתרון בעיות ולהשוות לצורות גדולות בחלל.