רלטיביזם אסתטי

רלטיביזם אסתטי (אסתטי = קשור ליופי) טוען ששיפוטי יופי הם יחסיים לפרט, לתרבות, לתקופה ולהקשר. כלומר, אין מבחן אוניברסלי אחד ליופי. למשל, ונוס מווילנדורף והנשים בציוריו של פטר פאול רובנס נחשבו אידיאליים בזמנם. היום רבים עשויים לראות אותן כ"מלאות". בינתיים, דוגמניות על שערי מגזינים היום לא היו נחשבות לאידיאל באותה תקופה של רובנס.

רלטיביזם אסתטי משתייך לזרם רחב יותר של רלטיביזם. רלטיביזם קוגניטיבי אומר שהאמת והידע יכולים להיות יחסיים. רלטיביזם מוסרי טוען ששיפוטים מוסריים הם יחסיים. כך רלטיביזם אסתטי ומוסרי הם חלק מהרעיונות הללו.



בשאלת "מולד או נרכש" יש ויכוח האם טעם ביופי קדם לתנאים חברתיים. אפשר לנסות לתאר טעם בצורה סוציוביולוגית (מדע שמנסה לקשר התנהגות לביולוגיה חברתית), וזה שונה ממונחים אסתטיים. סוגיית ההבחנה הזו שנויה במחלוקת באקדמיה.

ארתור שופנהאואר דן בקשר בין אסתטיקה, משיכה מינית ורבייה בחיבורו "על המטפיזיקה של אהבת המינים". לפי שופנהאואר, מבחינת גברים נשים מושכות בגלל יופי, נעורים ובריאות. לפי שופנהאואר, נשים נוטות להעריך במתּחברים גברים לפי מעמד, כוח ועושר. הסיבה, לפי שופנהאואר, היא שהמאפיינים האלה נתפסים כמתאימים לרבייה ולהצלחת הצאצאים, גם אם האנשים עצמם לא מודעים לכך.

רלטיביזם אסתטי (אסתטי = קשור ליופי) אומר שיופי משתנה בין אנשים וזמנים. מה שאהבו פעם, אולי לא יראו אותו יופי היום.

דוגמה: פסל ונוס מווילנדורף ותמונות של רובנס נחשבו יפות בזמנן. היום אנשים רואים אותן שונות מהמופיעים על שערי מגזינים.



יש ויכוח אם הטעם ביופי נולד אצלנו או נרכש בחברה. חוקרים מדברים גם על סוציוביולוגיה. זה אומר לנסות להבין טעם דרך ביולוגיה וחברה.

הפילוסוף ארתור שופנהאואר כתב שאנשים נוסעים אחרי תכונות שיכולות לעזור להולדת ילדים. הוא אמר שגברים שמים לב ליופי, נעורים ובריאות. נשים שמות לב יותר למעמד וכסף. הרעיון הוא שהדברים האלה מתקשרים להצלחת הדורות הבאים.