ג'יימס רמזי מקדונלד (12.10.1866, 9.11.1937) היה הפוליטיקאי הבריטי שהפך לראש הממשלה הראשון ממפלגת הלייבור (מפלגת העבודה). הוא קיבל לידיו שתי ממשלות לייבור: קצרה ב-1924 וארוכה יותר בין 1929 ל-1931. בתקופת השפל הכלכלי הגדול פיצל את מפלגתו, פנה ימינה והנהיג ממשלה לאומית עד 1935.
נולד בלוסימאות', בצפון־מזרח סקוטלנד, כבן לא-נישואין של איכר ועוזרת בית. התחנך בלוסימאות' ועבד כמורה ועוזר לכומר בבריסטול, שם נקשר לקבוצות סוציאליסטיות. ב-1886 עבר ללונדון ועבד בעבודות יד ובמשרות של פקידות. ב-1892 היה מזכירו האישי של תומאס לו, וכך רכש ניסיון בארגון קמפיינים פוליטיים.
ב-1894 הצטרף ל־ILP (Independent Labour Party, מפלגת הלייבור העצמאית). ב־LRC (הוועדה המייצגת של העבודה), הגוף שקדם למפלגת הלייבור, היה מזכיר והסדיר בריתות עם הליברלים. כך נכנסו נציגי העובדים לפרלמנט לראשונה.
ב-1896 נשא לאישה את מרגרט גלאדסטון, אישה אמידה. הזוג ערך סיורים ברחבי האימפריה הבריטית. נולדו להם שישה ילדים, ביניהם מלקולם מקדונלד, שלימים שירת כשר המושבות. מרגרט מתה ב-1911 מהרעלת דם.
ב-1906 נבחר מקדונלד לפרלמנט יחד עם חברים נוספים, בזכות שיתוף פעולה עם הליברלים. הוא הנהיג את האגף הרדיקלי במפלגה אך ב-1911 נבחר למנהיג המפלגה. ב-1914 התפטר כיוון שהתנגד למעורבות בריטניה במלחמת העולם הראשונה. התנגדותו זו סימנה את עמדותיו הפציפיסטיות (אדם שמתנגד למלחמות).
בבחירות 1918 איבד את מושבו בפרלמנט. ב-1922 חזר אליו. כשהליברלים נחלשו, הלייבור הפכה לאופוזיציה העיקרית לשמרנים. מקדונלד מתון יותר עם השנים, התנגד לרדיקליזם והיה יריב של הקומוניזם. בשנת 1922 ביקר בארץ ישראל ופגש נציגים ציוניים, קיבוציים והסתדרותיים, והביע התפעלות מהמיזם הציוני.
ב-1923, לאחר שאיבדו השמרנים רוב, הופקד על מקדונלד להרכיב ממשלה. ב-24 בינואר 1924 הושבע כראש ממשלה, הראשון ממעמד העובדים ובין מעטים שאינם בוגרי אוניברסיטה.
הממשלה של 1924 כיהנה פחות משנה. מקדונלד שימש גם כשר החוץ ועבד לתקן את נזקי חוזה ורסאי מ-1919. הוא חתר להסדיר את נושא פיצויי המלחמה הכבדים על גרמניה ולשקם קשרי סחר. ביוני כינס ועידה בלונדון להסדרת הפיצויים. נחתם בהמשך הסדר שנקרא הסכם לונדון, ונרקם גם הסכם סחר גרמני־בריטי. בספטמבר 1924 הציע פירוק נשק באירופה לחבר הלאומים.
הממשלה הותקפה על רקע יחסה לברית המועצות ונפלה לאחר מחלוקת על חופש העיתון. בבחירות אוקטובר 1924 ניצחו השמרנים ושבו לשלטון.
בבחירות 1929 ניצחה מפלגת הלייבור, אך בלי רוב מוחלט. מקדונלד התמקד בענייני פנים והצליח להעביר חוקים חברתיים: חוק פנסיה נדיב, הגדלת קצבאות אבטלה ושיפור תנאי העבודה של הכורים.
בנושאי חוץ הוא כינס ועידה עם מנהיגי ההודו והציע להם מידה של ממשל עצמי, אך לא עצמאות מלאה. לגבי ארץ ישראל: בעקבות הזעזועים של 1929 נטו חלק ממסמכי משרד המושבות נגד הציונות. תחת לחץ של הנהגה ציונית בבריטניה, שלח מקדונלד מכתב לייצמן שבו אישר מחויבות בריטניה להצהרת בלפור (הצהרת בלפור היא הבטחת בריטניה לתמוך בית לאומי ליהודים בארץ ישראל). כעבור עשרים שנים חתם בנו מלקולם על הספר הלבן של מקדונלד, שהפך את המדיניות לגבי הציונות.
האירוע העיקרי ששינה הכל היה התמוטטות שוק המניות ב-1929 ופרוץ השפל הגדול. המשבר החריף ב-1931. כלכלנים ושמרנים דרשו קיצוצים בהוצאות הממשלה. ג'ון מיינארד קיינס הציע דרכים אחרות כדי להמריץ את הכלכלה, כולל השקעות ממשלתיות. מקדונלד ושר האוצר סנודן בחרו בקיצוצים. הדבר גרם להתנגדות קשה בתוך מפלגתו.
באוגוסט 1931 התפטר והקים "ממשלה לאומית" בשותפות עם השמרנים והליברלים. חלק משריו עזב את הלייבור איתו והקים את "מפלגת הלייבור הלאומית". מפלגה זו לא זכתה לתמיכה רבה בקרב העובדים.
בחירות באוקטובר 1931 הביאו רוב עצום לממשלת האחדות. השמרנים היו כוח השולחני הגדול בקואליציה, בעוד מקדונלד שמר על התפקיד אך עם סיעה קטנה בפרלמנט.
הביקורת כלפיו הייתה קשה. הוא נשאר מבודד רבות, והבריאות שלו הדרדרה ב־1933, 1934. עם עליית הנאציזם בארצות אירופה, עמדת השלום שלו ספגה התקפות. ב-7 ביוני 1935 נאלץ להתפטר מתפקיד ראש הממשלה. באותה שנה איבד את מושבו בפרלמנט. ב-1936 נבחר שוב, אך בריאותו נפגעה קשות. בנובמבר 1937 מת בהפלגה בה יצא על פי המלצת רופאו.
ג'יימס רמזי מקדונלד (1866, 1937) היה ראש ממשלת בריטניה ראשון מטעם מפלגת הלייבור. (ראש ממשלה = המנהיג של המדינה.) הוא כיהן ב-1924 וב-1929, 1931.
מקדונלד נולד בסקוטלנד וגדל בעיירה לוסימאות'. הוא עבד כמורה ועבר ללונדון. שם הצטרף לקבוצות של עובדים ופוליטיקה. ב-1894 הצטרף ל־ILP (מפלגת הלייבור העצמאית).
ב-1896 התחתן עם מרגרט. היו להם שישה ילדים. אחד הבנים, מלקולם, גם הוא הפך לפוליטיקאי. מרגרט מתה ב-1911.
מקדונלד עמד בראש מפלגת הלייבור. הוא התנגד למלחמת העולם הראשונה. (פציפיסט = אדם שמתנגד למלחמות.) הוא איבד את מושבו בזמנים, ואז חזר בפרלמנט.
ב-1924 הוא היה ראש ממשלה. הממשלה רצתה לתקן את הנזקים של מלחמת העולם הראשונה. מקדונלד עבד להסדיר את פיצויי המלחמה ולחזק סחר עם גרמניה.
ב-1929 הלייבור ניצחה והעבירה חוקים חברתיים. הם הגדילו פנסיות וקצבאות אבטלה ושיפרו תנאי עבודה של כורים.
לגבי ארץ ישראל: מקדונלד שלח מכתב לחיים ויצמן ואמר שבריטניה מחויבת להצהרת בלפור. (הצהרת בלפור = הבטחה בריטית לתמוך בבית לאומי ליהודים.) מאוחר יותר הבן שלו חתם על ספר לבן ששינה את המדיניות.
ב-1929 התחיל המשבר הכלכלי הגדול. ב-1931 מקדונלד בחר לקצץ בהוצאות הממשלה. זה גרם לפילוג במפלגה. הוא הקים ממשלה לאומית עם השמרנים.
בחירות 1931 נתנו לממשלה לאומית רוב גדול. מקדונלד המשיך כראש ממשלה אך היה מבודד. בריאותו נחלשה, וב-1935 הוא התפטר. ב-1937 מת בהפלגה בזמן נסיעה רפואית.
