רנן שור

רֶנֶן שור הלר (6.7.1952, 26.2.2025) היה במאי, תסריטאי, מפיק, עיתונאי, אוצר ומחנך קולנוע מרכזי בישראל. ייסד וניהל במשך 30 שנה את בית הספר סם שפיגל בירושלים. זכה בפרס מפעל חיים של משרד התרבות לשנת 2024.

נולד בבית וגן, ירושלים, ועבר בתל אביב בגיל חמש. כנער עסק בתיאטרון והשלים תפקידים מרכזיים במחזות זמר. בגיל 16 החל לצלם סרטים חובבים; סרטו הקצר הראשון "דודה אריאלה" זכה בפרס בתחרות לקולנוע לנוער.

שרת כחבר בלהקת פיקוד מרכז וככתב צבאי. ככתב תיעד קרבות במלחמת יום הכיפורים והשתתף בכתבות שנודעו בשם "עמק הבכא", מונח שהטביע לתיאור קרב הבלימה ברמת הגולן. עבודותיו העיתונאיות הובילו אותו גם לביקורת קולנוע ולכתיבה עיונית.

למד קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. במהלך הלימודים ביים שני סרטים קצרים בולטים: "אפטר" (1977) ו"הקרב על מבצר וויליאמס" (1981). ב-1979 השתלם בארצות הברית כעוזר במאי אצל במאים אמריקאים, ושב עם ניסיון מקצועי שתרם לקריירה שלו.

שור שימש כיועץ תסריט ועורך תסריטים והיה מעורב בכתיבת תסריטים לסרטים וסדרות. הוא היה ממייסדי קבוצת "קי"ץ" (קולנוע ישראלי צעיר) ופעל להחלשת השליטה המסחרית בתמיכה הציבורית בקולנוע. יחד עם אחרים יזם את הקמתה של הקרן לקולנוע הישראלי, שינוי שהשפיע על אופן מימון היצירה בישראל.

בין 1982, 1985 ניהל את מגמת הקולנוע בבית צבי, ותמך בבוגרים יוצרי סרטים. יזם הכרה רשמית ליהודי קולנוע כמו נתן אקסלרוד ודוד פרלוב.

בשנת 1985 ביים את התיעודי "חתונה בירושלים" על החתונה של אורי זוהר ואריק איינשטיין. הסרט זכה להקרנות מסחריות והוקרן בפסטיבלים. בסוף שנות ה-80 צילם את סרטו העלילתי הראשון "בלוז לחופש הגדול" (1987), שהתבסס על חוויותיו משנות ה-70. הסרט זכה בפרסים בארץ ובעולם והפך לסרט פולחן בקרב כמה דורות.

בשנת 2007 ביים את "הבודדים", שעלילתו התמקדה בחיילים ובמערכת הכליאה הצבאית. הסרט זכה בפרסים בפסטיבלים, אך נכשל בקופות.

ביולי 1989 נבחר להקים את בית הספר לקולנוע בירושלים, שהפך לבית הספר סם שפיגל. ניהל את בית הספר עד דצמבר 2019. הוא בנה קהילה תומכת של יוצרים, פיתח מתודות הוראה ותמיכה ונתן במה ליוצרים צעירים. תחת ניהולו בית הספר זכה בעשרות פרסים בינלאומיים ונודע כמרכז ללימוד והפקת סרטים קצרים.

במהלך שנותיו יזם קרנות ומיזמים נוספים: הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן גלפנד לסרטים קצרים, קרן אזורית-עירונית לירושלים וקרן פיצ'ר ראשון לבוגרי סם שפיגל. ב-2000 נבחר לנשיא בתי הספר לקולנוע של אירופה וקידם שיתופי פעולה בין בתי ספר.

שור ארגן כנסים, חממות בין-לאומיות ומיזמים לחיזוק מעמד היצירה הישראלית. קיבל תואר אביר מסדר האמנויות והספרות מצרפת. ב-2015 הסיר את מועמדותו לפרס ישראל במחאה על התערבות פוליטית.

לאחר פרישתו בדצמבר 2019 הקים הוצאת ספרים בשם "שור הלר" ופרסם ספרים המשפחתיים ששימשו בסיס לסרט התיעודי "המעורר" (בכורה דוקאביב 2024). ב-2024 קיבל פרס מפעל חיים. נפטר ב-26 בפברואר 2025 בהתמוטטות לב ונקבר בנתניה. התגורר בתל אביב. בתו היא המוזיקאית גאיה פלדהיים-שור.

רֶנֶן שור הלר (1952, 2025) היה יוצר קולנוע חשוב בישראל. הוא היה במאי, תסריטאי, עורך ומורה לקולנוע.

נולד בירושלים וגדל בתל אביב. כשהיה צעיר אהב תיאטרון והתחיל לצלם בגיל 16. סרט קצר ראשון שלו, "דודה אריאלה", זכה בפרס.

הוא שירת בלהקה וצילם כתבות על קרבות במלחמה. מהכתבות האלה נוצר השם "עמק הבכא" לקרב קשה בצפון.

למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב. ביים שני סרטים קצרים בזמן הלימודים.

ב-1985 ביים סרט תיעודי (סרט שעוסק במציאות, דוקו) בשם "חתונה בירושלים". ב-1987 ביים את הסרט המפורסם "בלוז לחופש הגדול". הסרט זכה בפרסים והפך לסרט אהוב על אנשים רבים.

בשנים מאוחרות יותר ביים את "הבודדים". הסרט קיבל פרסים בפסטיבלים, אבל לא הצליח בקופות.

בשנת 1989 הקים את בית הספר סם שפיגל בירושלים. בית הספר עזר לסטודנטים ללמוד ולעשות סרטים.
שור הקים גם קרנות ותחרויות שעזרו ליוצרים צעירים לקבל כסף ולסיים סרטים.

פרש ב-2019 ופתח הוצאת ספרים בשם "שור הלר". ביים סרט דוקומנטרי שנקרא "המעורר" שהוצג בפסטיבל דוקאביב ב-2024. ב-2024 קיבל פרס מפעל חיים. נפטר ב-26 בפברואר 2025. בתו היא המוזיקאית גאיה פלדהיים-שור.