רע (גם: רֶע, רה, רא) הוא אל השמש במיתולוגיה המצרית. הוא היה אחד האלים הקדומים בפנתאון המצרי ושירת בתחילה כאל השמש והמגן של העיר הליופוליס. החל מתקופת השושלת החמישית (בערך 2400 לפנה"ס) עלה מעמדו של רע והפך לאל לאומי. מאוחר יותר איחדו את דמותו עם אמון, אל תבאי, ויצרו את האלים המכובד "אמוּן-רע". בתקופה ההלניסטית-רומית ראו היוונים והרומים בו דמות המקבילה לזאוס או ליופיטר. רק בתקופת אחנתון, ששלט זמן קצר, נשלטה הדת המצרית על ידי אל אחר, אתון, במסגרת אתוניזם, אמונה באל אחד.
המצרים ראו את השמש כתגלמות של רע ולעתים כעינו הפקוחה. עם הזמן דמויות אחרות של אלי שמש התחברו אליו: אתום (שהפך גם לאל השמש השוקעת) וחפרי (אל זוטר שתפקידו לדחוף את השמש, והוא הפך לפן הזריחה של רע). מאוחר יותר הורוס נהפך לפופולרי יותר, ואז ראו ברע גם התגלמות של הורוס בשם "רע-חראחתי", "רע, הורוס של שני האופקים".
רע עשה מדי יום את מסלול השמש ממזרח למערב. החלק הלילי של המסע, מהשקיעה ועד הזריחה, נעשה מתחת לאדמה בעולם המתים, הדואת (דואת = עולם המתים). לפי האמונה, רע הפליג בדואת על ספינה שנוהגה על ידי האל מאעת. החותרים בספינה כללו את הורוס ותחות. האלים סת ומהן הגנו על הספינה מפני המפלצת אפופיס (אפופיס = נחש ענק שמסמל חשיכה והרס). ליקויי חמה סוכמו כהתקפה זמנית של אפופיס כשהמגינים נחלשים.
רע סומל בדרך כלל בסמלים שמשיים: דיסקה זהובה או עיגול עם נקודה במרכז, שסימלו את השמש. עוף החול (פיניקס) סימל את רע כי גם הוא עולה בלהבות ושב להוליד את עצמו מחדש עם הזריחה. סמל נוסף הוא "עין של רע", סמל שמייצג הגנה ועוצמה ולעיתים מקושר גם לעין של הורוס.
במיתולוגיה נכתב שכל ערב, כששקעה השמש, הפליג רע אל הדואת. המתים שנאספו באותו יום הצטרפו לספינתו. בפתח הדואת יש שערים שחוסמים את המעבר, ולעתים רע נדרש להשתמש ב"לחש 1065" שמופיע ב"כתבי הארונות" כדי לעבור אותם.
מקורות מציגים מסלול מפורט של ספינתו בדואת. בספינה עמד רע והסתכל על הדרך. סביבו היו מספר אלים עם שמות שמתארים תפקידים כמו 'פתיחת הדרגים', 'תבונה', 'מוביל הספינה' ועוד. כל שלב במסע ארך כארבעים עד שישים דקות, ובאחד השלבים נאבקים במפלצת אפופיס.
האסטרואיד 2100 Ra-Shalom, שנתגלה ב-1978 על ידי אלינור הלין, נקרא על שם האל רע. השם מחבר בין "רע" והמילה "שלום", בהקשר להסכמי קמפ דייוויד באותו זמן.
רע (גם: רֶע, רה, רא) הוא אל השמש במצרים העתיקה. השמש בשביל המצרים הייתה הגוף של האל רע.
בתחילה ראו בו אל עירוני של הליופוליס. אחר כך הוא הפך לאל חשוב בכל מצרים. לפעמים אנשים ראו גם את אתום (אל הארץ) ואת חפרי (שהדחף את השמש בבוקר) כחלק מהרע.
בכל יום רע שוטה במזח אל השמש ממזרח למערב. בלילה הוא שוהה בדואת, עולם המתים. דואת = עולם המתים. שם הוא שוט במעין סירה. האלים הורוס ותחות עזרו לו בתור חותרים. האלים סת ומהן שמרו על הסירה מפני אפופיס. אפופיס = נחש ענק שמסמל חשיכה והרס. כאשר אפופיס מצליח קצת, המצרים הסבירו זאת כליקוי חמה.
סמלו הנפוץ של רע הוא דיסקה זהובה, כמו עיגול עם נקודה במרכז. גם עוף החול (פיניקס) מסמל אותו, כי הוא עולה מתוך אש וחוזר לחיים. העין של רע היא סמל הגנה.
כל ערב רע מפליג לדואת. המתים מצטרפים אליו בסירה. לפני שהוא נכנס יש שערים. כדי לעבור את השערים השתמשו בלחש מספר 1065 מתוך כתבי הארונות.
אסטרואיד קטן בשם 2100 Ra-Shalom נקרא על שמו. את השם חשבה המדענית אלינור הלין ב-1978.
תגובות גולשים