רפאל בירדוגו

רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747, הושענא רבה תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), כונה "המלאך רפאל". היה מגדולי חכמי מרוקו, פוסק (מי שמכריע בסוגיות הלכתיות), מקובל (לומד קבלה, כלומר לימוד מיסטי) ודרשן (מרצה על התורה). משפחת בירדוגו הייתה שושלת רבנים בדורות במכנאס.

נולד לרבי מרדכי ולבליידא ונכדו של רבי משה בירדוגו. התייתם מאביו בגיל חמש-עשרה. כבר בצעירותו החל לכתוב חידושים על הש"ס (התלמוד). סביב תקמ"ו התמנה לדיין שלישי בבית הדין במכנאס, ובהמשך הגיע לדרגת אב בית הדין ורבה של העיר לאחר פטירת אחיו והדיינים הקודמים.

נפטר בליל הושענא רבה בעת סיום לימוד האידרא מהזוהר, בגיל 75. בצוואתו ביקש לקבורו בתוך ארון. מסופר שכששנה לאחר מכן הוצא הארון לפי צו השלטון ונראה גופו שלם, כאילו ישן.

פסקיו התקבלו בכבוד רב. מעטים היו המחמירים או חולקים על פסקיו, ולכן נחשב לפוסק מרכזי במרוקו.

אימץ פשט וברור בהלכה ובפרשנות. נמנע מפלפול יתר (דיון מיותר ומסובך) והעדיף הסבר פשוט וסביר. לא חשש להציג דעות שונות גם כשנראו סותרים, כל עוד לא נבעו מהן פסקי הלכה מעשיים.

סבל משכול ואובדן: קבר שלוש נשים שנשא זו אחרי זו, ובח' תמוז ה'תק"ם נפטר בנו חיים כשהיה בן חמש. אירועים אלה מוזכרים בחיבוריו.

השאיר ארבעה בנים: רבי מימון המוכתר המבי"ן (הידוע מכל), רבי מרדכי, רבי אברהם ורבי מאיר. האחרון נהרג יחד עם אשתו על ידי ערבי, ברברי. רבי מימון כיהן כדיין וכתב חיבורים רבים, ביניהם 'לב מבי"ן' ו'פני מבי"ן'.

חיבר ספרים במגוון תחומים: פירוש מקרא, תלמוד, הלכה, אגדה, מנהגים ותשובות. מהחשובים שבספריו הוא "לשון לימודים" (שלושה כרכים), ספר בערבית יהודית עם תרגום ופרשנות לרוב התורה, שנועד לשמש כספר לימוד לצעירים. מהדורה מדעית של הספר יצאה לאור בהשמטות והערות במאה ה-21 על ידי פרופ' משה בר-אשר. חיבורים נוספים כוללים 'מי מנוחות', 'משמחי לב', 'משפטים ישרים' ו'תורות אמת'.

בין ספריו המפורסמים: לשון לימודים, מי מנוחות, משמחי לב, משפטים ישרים, תורות אמת, רוקח מרקחת.

רבי רפאל בירדוגו נולד בשנת תק"ז (1747). כינו אותו "המלאך רפאל". הוא היה רב חשוב במכנאס. רב = מנהיג דתי. דיין = שופט הלכתי.

התחיל ללמוד צעיר. בגיל 24 כבר כתב חידושים על התלמוד. שנים רבות שימש כדיין ורבה של העיר מכנאס.

נפטר בליל הושענא רבה כשהיה בן 75, בזמן שלמדו חלק בזוהר. הושענא רבה = יום מיוחד בסיום חג הסוכות.

היה פוסק שמכבודים פסקיו. אהב ללמד בפשטות וברור. לא אהב להתווכח סתם.

חווה אבלים: קבר שלוש נשים ובנו נפטר בילדות. היו לו ארבעה בנים. הבכור המפורסם נקרא רבי מימון, והוא כתב גם הוא ספרים חשובים.

כתב ספרים רבים. הספר המפורסם ביותר הוא "לשון לימודים". זה ספר בערבית יהודית. הכין אותו כדי שילדים ובני נוער ילמדו את התורה בקלות.

בין ספריו: לשון לימודים, מי מנוחות, משפטים ישרים.