רפאל טרוחיו

רפאל לאונידס טרוחיו מולינה (24.10.1891, 30.5.1961) היה השליט של הרפובליקה הדומיניקנית במשך כ-31 שנים, וסמל לדיקטטורה אלימה ושלטון מושחת.

טרוחיו נולד בסן קריסטובל. ב-1918 הצטרף למשמר הלאומי, גוף צבאי-משטרתי שנוסד בתקופת הכיבוש האמריקני. הוא התקדם במהירות וב-1924, עם עזיבת האמריקנים, מונה לראש המשמר.

בשנת 1930 נבחר לנשיא בתוצאות שבוצעו לטובתו. הוא הקים כוח משטרה שעסק בדיכוי, עינויים והרג של מתנגדים. טרוחיו ביסס שלטון יחיד, הצטיין בשחיתות וצבר הון אישי גדול. רשמית כיהן כנשיא בשנים 1930, 1938 ו-1942, 1952, אך שלט גם באופן לא פורמלי בין תקופות אלה ובסופן.

לאחר הוריקן שפגע בסנטו דומינגו הוביל פעולות שיקום ושמו של העיר שונה ל-Ciudad Trujillo (עיר טרוחיו). כחלק מפולחן אישיות שינה שמות וניצב פסלים שלו ברחבי המדינה.

לאחר מלחמת העולם השנייה קיבל תמיכה מארצות הברית, שהציגה אותו ככוח נגד הקומוניזם (אידאולוגיה המדגישה שוויון כלכלי).

הנשיא האמריקאי דאג לפעילות נגד טרוחיו, וה-CIA (סוכנות ביון אמריקאית) תמכה במתכננים להחליפו. ב-30 במאי 1961 הותקפה מכוניתו בדרך צדדית והוא נהרג. בנו רמפיס השתלט לזמן קצר על המדינה. בחודש נובמבר נחתו כוחות אמריקאים והמשפחה עזבה את המדינה. תחילה נקבר בפריז, ואחרי כ-6 שנים הועבר קברו למינגורוביו בצפון מדריד.

בוועידת אוויאן ב-1938 הציע טרוחיו לקבל עד 100,000 פליטים יהודים שנמלטו מאירופה. חלק מהמניעים היו דיפלומטיים ואידאולוגיים: רצונו להשתלב עם ארצות הברית ולהגדיל את האוכלוסייה הלבנה (טרוחיו היה גזען, מי שמאמין בעדיפות של קבוצות מסוימות). הוא קבע תנאים קשים: העדפת גברים צעירים ורווקים, ותשלום עבור הקרקעות שהעמיד לרשותם, שהיו במעין בעלותו הפרטית. יהדות ארצות הברית גייסה כמיליון דולרים כדי לשלם את הקרקעות. בסופו של דבר קיבלו ויזות קרוב ל-100,000 איש, אך רק כ-2,000 הגיעו בפועל לרפובליקה הדומיניקנית.

כ-600 פליטים הוקצו לסוסואה וייסדו קהילה חקלאית. כל מתיישב קיבל כ-300 דונם והקימו קואופרטיב לשיווק בשם "Productos Sosúa". טרוחיו דרש חלק מהמניות, כ־25%. אחרי מלחמת העולם השנייה הגיעו פליטים נוספים משאנגחאי, אך רוב הקהילה עזבה בהמשך לארצות הברית. ב-1956 נותרו בסוסואה כ-180 יהודים.

מריו ורגס ילוזה כתב עליו בספר "חגיגת התיש" והציגו כדיקטטור מושחת. ג'ונוט דיאס תיאר את שלטונו בספרו "חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו", שזכה בפרס פוליצר.

בתמונות מהתקופה נראים טרוחיו ומשפחתו, בולים ותמונות תעמולה שחיזקו את פולחן האישיות שלו.

רפאל טרוחיו (1891, 1961) היה שליט חזק ברפובליקה הדומיניקנית. שלט במדינה זמן רב והיה ידוע כשלטון קשוח.

טרוחיו נולד בסן קריסטובל. ב-1918 הצטרף למשמר הלאומי. המשמר הלאומי הוא כוח צבאי-משטרתי.

ב-1930 נעשה נשיא אחרי בחירות שלא היו הוגנות. הוא הקים משטרה שדיכאה מתנגדים. שינו את שמה של בירת המדינה ל-Ciudad Trujillo. שמו הוצג בפסלים ובשלטים.

ב-30 במאי 1961 הוא נהרג במהלך התקפה. בנו שלט לזמן קצר. אחר כך הגיעו חיילים אמריקאים והם עזבו את המדינה. קברו הועבר מספר שנים אחר כך לספרד.

ב-1938 הסכים לקלוט פליטים יהודים שברחו ממלחמת העולם. הוא רצה לשפר את תדמיתו ולקבל עזרה. טרוחיו רצה גם לשנות את תמהיל האוכלוסייה והוא דרש תנאים מסוימים. רק כ-2,000 יהודים הגיעו בסוף לרפובליקה. כ-600 מהם הקימו כפר חקלאי בשם סוסואה. הם קיבלו אדמות ועבדו בחקלאות. אחוז מהחברה נותר בעיירה עד שנות ה-50.

כמה סופרים כתבו סיפורים על תקופתו. יש ספרים שמציגים אותו כשליט אכזרי ומושחת.