רפאל קלצ'קין (15.12.1907, 27.5.1987) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ופזמונאי. שיחק במשך שנים בתיאטרון הבימה והיה אחד השחקנים הבולטים בו.
קלצ'קין נולד בוולקוביסק ועלה לארץ ב‑1921 בגיל 13. לאחר לימודי הגימנסיה העברית הרצליה, הצטרף לקבוצות תיאטרון מקומיות ואז, ב‑1928, להצטרף לתיאטרון הבימה. הוא נשאר בו לאורך כל חייו.
שיחק בכ‑200 הצגות, בעיקר בתפקידים קומיים. בין תפקידיו הזכורים: סקיני המתורגמן בהצגה "בית התה של ירח אוגוסט", שזכה למשפט מפורסם; ותפקיד הנחש המפתה במחזה "בראשית" (1962). בנוסף שיחק במספר סרטים מאז שנות ה‑30 ועד שנות ה‑80. חלק מהסרטים המוכרים בהם הופיע: "צבר", "דני ועליזה" (1953), "שני קוני למל" (1966) ו"רק היום" (1976). בסוף חייו הופיע גם בתשדירי שירות לציבור על בטיחות בדרכים.
קלצ'קין חיבר גם פזמונים (שירים). בין שיריו המוכרים: "אני מקוואי", "בתל‑אביב על החולות", "ערב בגליל" ושירי מלחמת העצמאות שהופיעו בביצוע יפה ירקוני. לשירו "בפתח‑תקווה הייתי" יש מבנה מיוחד של בתים.
זכה בפרס הבימה לאמנות התיאטרון ב‑1956. הוכר כיקיר תל‑אביב ב‑1977. ב‑1979 קיבל את פרס ישראל לתיאטרון.
קלצ'קין נפטר ב‑1987 בגיל 79 ונקבר בקריית שאול. אשתו הדסה הקימה לאחר מותו פרס על שמם. יש רחובות על שמו בבאר‑שבע ובתל‑אביב.
רפאל קלצ'קין (1907, 1987) היה שחקן ומי שכתב שירים. שחקן = אדם שמשחק על במה.
הוא נולד בוולקוביסק ועלה לארץ כשהיה בן 13. הצטרף לתיאטרון הבימה ב‑1928 ועמד בו שנים רבות. שיחק בהרבה הצגות ותפקידים מצחיקים.
תפקידים מפורסמים שלו היו סקיני בהצגה "בית התה של ירח אוגוסט" ותפקיד הנחש בהצגה "בראשית". גם שיחק במספר סרטים.
הוא כתב שירים ידועים כמו "אני מקוואי" ו"בפתח‑תקווה הייתי".
קלצ'קין מת ב‑1987. אשתו הקימה פרס על שמו. יש רחובות שנקראו על שמו בתל‑אביב ובבאר‑שבע.
תגובות גולשים