רפובליקת טקסס

קואווילה וטחאס

רפובליקת טקסס התקיימה בצפון אמריקה בין 1836 ל־1845, בין ארצות הברית למקסיקו. היא נוצרה אחרי המהפכה הטקסנית, שבה המתיישבים בטקסס נפרדו ממקסיקו.

השטח שלה כלל את טקסס של היום ועוד חלקים משטחים שכיום שייכים למדינות אחרות כמו ניו מקסיקו, אוקלהומה וקולורדו. הגבול הצפוני שלה נגזר מהאמנה של 1819 בין ארצות הברית וספרד. לגבי הגבול הדרומי הייתה מחלוקת: טקסס טענה שהגבול הוא נהר הריו גראנדה, ומקסיקו טענה שהוא נהר נוצ'ס. המחלוקת הזאת הייתה בין הגורמים למלחמת ארצות הברית, מקסיקו אחרי שסיפחו את טקסס.

לפני 1810 טקסס הייתה חלק מממשל ספרדי. אחרי עצמאות מקסיקו היא הפכה לחלק ממדינת קואווילה אי טחאס שבמקסיקו.
בשנות ה־20 וה־30 הגיעו לטקסס מתיישבים אמריקאים רבים, רבים מהם הביאו גם עבדים. זה יצר מתחים מול הממשלה המקסיקנית, שהשתמשה בחוקים שונים כולל איסור על עבדות.
בשנים הללו הגיעו מאות משפחות אמריקאיות בהסכמת מקסיקו, אך המתח גבר כאשר המתיישבים סירבו לשנות את אורח חייהם. מרד שהחל ב־2 באוקטובר 1835 הפך למהפכה הטקסנית.

הקרבות המפורסמים כללו את מצור אלמו במרץ 1836, שבו כמעט כל כ־200 המגינים נהרגו, ואת קרב סן חסינטו ב־21 באפריל 1836. בקרב סן חסינטו כוחותיו של גנרל סם יוסטון זכו בניצחון מכריע על הצבא המקסיקני של סנטה אנה, והדבר הוביל לעצמאות טקסס.

טקסס הכריזה על עצמאותה רשמית בדצמבר 1835, והחוקק שלה אישר את העצמאות ב־2 במרץ 1836. מקסיקו לא הכירה ברפובליקה והמשיכה לטעון שטקסס היא חלק ממדינתה.

בשנת 1845 הציעה ארצות הברית להכיר בגבולות טקסס עד נהר הריו גראנדה אם טקסס תצטרף לארצות הברית. הקונגרס האמריקאי עבר ברוב להשלמת הסיפוח, הנשיא ג'ון טיילר חתם על זה ב־1 במרץ 1845, והסיפוח נכנס לתוקף ב־29 בדצמבר 1845. אחד הגורמים להחלטה של טקסס להצטרף היה שהארצות הברית קיבלה על עצמה לשלם את חובותיה של הרפובליקה.

לאחר העצמאות שימשו מספר ערים כבירות זמניות ב־1836: וולסקו (כיום פריפורט), וושינגטון על הברזוס, הריסבורג, גלבסטון וקולומביה (כיום קולומביה המערבית). ב־1837 קבע הנשיא סם יוסטון את יוסטון כבירה, וב־1839 הועברה הבירה לאוסטין, שנשארה בירת טקסס גם לאחר הסיפוח לארצות הברית.

בפוליטיקה הפנימית בלטו שתי סיעות מרכזיות. סיעת מירבו ב. למאר תמכה בעצמאות מתמשכת, בגירוש האינדיאנים ובהתרחבות מערבה. סיעתו של סם יוסטון תמכה בסיפוח לארצות הברית ובקיום יחסים פחות עוינים עם האינדיאנים.
ברמה הבינלאומית הכירה ברפובליקה כמה מעצמות, כולל ארצות הברית, בריטניה, וצרפת, והיא פתחה נציגויות בחלק מהן.

קואווילה וטחאס

רפובליקת טקסס הייתה מדינה קטנה למשך זמן קצר. היא התקיימה מ־1836 עד 1845. היא הייתה בין ארצות הברית למקסיקו.

טקסס הייתה פעם חלק ממקסיקו. התיישבות של אמריקאים הביאה למחלוקות. המתיישבים רצו לשמור על העבדות. הם מרדו בממשלת מקסיקו.
בקרב אלמו בשנת 1836 כ־200 מגינים נאבקו. כמעט אף אחד מהם לא נשאר בחיים. אחר כך, בקרב סן חסינטו, כוחות טקסניים בראשות סם יוסטון ניצחו. הניצחון הוביל לעצמאות טקסס.
טקסס הכריזה על עצמאות ב־1836. שנים אחר כך, ב־1845, היא הצטרפה לארצות הברית.

בשנת 1836 היו כמה ערים שבילו זמן קצר בתפקיד הבירה. הן כללו וולסקו, וושינגטון על הברזוס, הריסבורג, גלבסטון וקולומביה. ב־1837 בחרו ביוסטון כבירה. ב־1839 העבירו את הבירה לאוסטין.

היו שתי דעות עיקריות בטקסס. מירבו למאר רצה שטקסס תישאר עצמאית ותתרחב. סם יוסטון רצה שטקסס תצטרף לארצות הברית ותהיה ידידותית יותר עם האינדיאנים (אנשים ילידים שחיו שם).

המדינות הגדולות בעולם, כמו ארצות הברית ובריטניה, הכירו ברפובליקה ולחלק מהן היו קשרים דיפלומטיים (יחסים רשמיים).