"הממשלה הלאומית הזמנית של דרום הקווקז" (בשם הטורקית העות'מאנית: Cenub-ı Garbi Kafkas Hükûmet-i Muvakkate-i Milliyesi), שנקראה גם רפובליקת קארס, קמה אחרי הפסקת האש של מודרוס. ההפסקה הזו סיימה בפועל את מלחמת העולם הראשונה והכתיבה נסיגת הצבא העות'מאני מאז אוקטובר 1918. על פי חוזה ברסט-ליטובסק, שנחתם בין רוסיה לגרמניה ולבעלות בריתה מוקדם יותר ב-1918, הועברו חלקים מקווקז לידי העות'מאנים, בהם קארס, ארדהאן ובתומי.
הכוחות העות'מאניים נדרשו לסגת לקווי הגבול שלפני המלחמה, אך עיכובים בנסיגה אזרו תקופה שבה הוקמו מועצות לאומיות אסלאמיות בריכוזי האוכלוסייה הטורקית והמוסלמית. ב-5 בנובמבר 1918 הוקמה המועצה האסלאמית של קארס, ששינתה את שמה מספר פעמים עד שהכריזה במרץ 1919 על הממשלה הלאומית הזמנית של דרום הקווקז. בפועל שלטונה היה מוגבל בעיקר למחוז קארס.
ב-1 בדצמבר 1918 הכריזה המועצה, בראשות דמויות מקומיות, על עצמאות חד-צדדית ורשמה מוסדות פוליטיים. סיהנגירזדה איברהים ביי נבחר לנשיא, ופאחר אל-דין פיריאוגלו ניהל בפועל את המנגנון הממשלתי. הממשלה טענה לריבונות על אזורים שבהם רוב האוכלוסייה היה מוסלמי וטורקי דובר-טורקית, כולל חלקים בקארס, ארדהאן ובאתרים סביב בתומי ונחיצ'יבאן. יחד עם זאת, המציאות הפוליטית הייתה מורכבת: הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה הוקמה בסביבה זו, והבריטים החלו להתערב באזור.
ביוני-ינואר 1919 נוצרו מתחים בין קבוצות מקומיות ובין נציגים ארמניים, וב-13 בינואר הובאה משלחת ארמנית לקארס על-ידי הפיקוד הבריטי בבטומי. הפרלמנט של קארס דחה הצעות ליישוב מסוים והמתחים גברו. לבסוף נכנסו כוחות בריטיים לקארס ב-19 באפריל 1919. המושל הצבאי הבריטי, בהנהגת האדמירל סומרסט גואו-קאלתורפ (נציב עליון בריטי), פירק את הפרלמנט והחסל את הממשל הזמני. מנהיגיו נשלחו למעצר מחוץ לאזור.
הממשלה תוארה על-ידי היסטוריונים מסוימים כממשלת בובות של האימפריה העות'מאנית, שכן היא נוצרה בתקופה של תוהו ובשליטה צבאית שועתקה. למרות הכרזתה על ריבונות, השפעתה הייתה קצרה ומקומית.
רפובליקת קארס הייתה ממשלה קצרה שהוקמה לאחר הפסקת אש גדולה בשם מודרוס. הפסקת האש סיימה את מלחמת העולם הראשונה. לפני כן, חלקים מקווקז הועברו לזמן קצר לידיים העות'מאניות.
קבוצות מקומיות של תושבים מוסלמים וטורקיים הקימו מועצות כדי לנסות לשלוט בשטח. המועצה החשובה נקראה "המועצה האסלאמית של קארס". אחר כך שינו את השם שלה כמה פעמים, ובמרץ 1919 קראו לעצמם "הממשלה הלאומית הזמנית של דרום הקווקז".
ב-1 בדצמבר 1918 הכריזו על עצמאות. הם קבעו שקארס היא הבירה ושפה טורקית רשמית. המנהיגים ניסו לשלוט גם באזורים קרובים כמו ארדהאן ובתומי.
אבל הבריטים הגיעו לאזור והכריחו את הממשל להסתלק. ב-19 באפריל 1919 כוחות בריטיים כבשו את קארס, פיזרו את הפרלמנט ושלחו את המנהיגים לעבר חוץ האזור.
הממשלה הזו התקיימה זמן קצר בלבד. היא רצתה לשמור על שליטה מקומית, אך נעלמה כשכוחות זרים השתלטו על האזור.
תגובות גולשים