רפי לביא

רפי לביא (23.2.1937, 7.5.2007) נולד ברמת גן במשפחת לוי, שהפעילה רשת בתי־קפה. היה חניך בתנועת הנוער העובד והלומד.

החל להציג בתחילת שנות ה־60. ב־1961 וב־1965 נערכו לו תערוכות יחיד בגלריה לאמנות כ"ץ בתל אביב. ציוריו מאופיינים בשרבוטים בעיפרון, לעתים על רקע ורוד, ושילוב של קולאז' (הרכבת אלמנטים מודבקים על משטח).

השפיעו עליו אריה ארוך ואביבה אורי. בתחילת שנות ה־60 יצר ציורים המבוססים על שרבוט ספונטני. באמצע העשור נראו בציוריו דימויים מזוכי־ילדות, גרפיטי וקומיקס. כבר אז אתגר את הליריות הרומנטית של קבוצות אחרות.

הקים ב־1966 את קבוצת +10, שאפשרה הצגת אמנים עם השפעות שונות. בשנות ה־60 וה־70 גם עבד על סרטים ניסיוניים בסגנון שהוא כינה "אבסטרקט לירי-קינטי", סוג סרט שמחבר צורה, תנועה ותחושה.

בסוף שנות ה־60 וה־70 החל להדביק לציוריו צילומים, רפרודוקציות (שכפולים מודפסים) וכרזות. שילב רמות אסתטיקה שונות, קיטש, עיצוב שימושי ורישום ילדותי, והפך את השגוי והיום־יומי לאסתטיקה של אמנות.

ב־1974 הוציא את הסרט "גרניום", שבו תיעד הליכות בתל־אביב ועשה מניפולציות על תמונה וקול. בסרט נשמעות שכבות מוזיקה, שיחות והקלטות רדיו, ושילוב זה יוצר מעין מטמורפוזה של העיר.

בשנת 1986 מוזכר לביא כמייצג של סגנון "דלות החומר" באמנות הישראלית; משמעות המושג היא שימוש בחומרים פשוטים ובמגע יומיומי כחלק מהקול האמנותי.

כמורה היה פעיל במשך כ־35 שנים במדרשה למורים לאמנות. לימד והשפיע על דורות של אמנים, ובהם מיכל נאמן ויאיר גרבוז.

בשנת 1999 יצא גיליון מיוחד של כתב העת "המדרשה" לכבודו. ב־2002 הוקדשה לו רטרוספקטיבה במוזיאון ישראל. ב־2005 הציג בגלריה גבעון ותירם חלק מאוסף האמנות שלו למשכן לאמנות על שם חיים אתר.

ב־7 במאי 2007 נפטר בביתו בתל־אביב עקב סרטן הלבלב. גופתו נתרמה לאוניברסיטת תל־אביב. את טורו האחרון בעיתון חתם במילים "זה הטור האחרון שלי. אהבתי לכתוב אותו."

בנו הוא העיתונאי אביב לביא.

יצירות רבות של לביא נמצאות באוספי מוזיאון ישראל. עבודותיו כוללות צבעי אקריליק, רישום בעיפרון וקולאז'.

(צויןו בעבר תערוכות בולטות בשנות ה־60, בגלריה כ"ץ, במוזיאון ישראל ובגלריה גבעון.)

(עבד והסמיך מורים במדרשה למורים לאמנות.)

שימש מורה מרכזי ומחנך במדרשה למורים לאמנות ברמת־השרון במשך עשרות שנים.

(אין פרטים מלאים בטקסט המקורי על פרסים.)

בעבודות על לביא צוינו כתבות, ראיונות וקטלוגים, וחלקם הוקדשו לו בעקבות פרישות ותערוכות.

רפי לביא נולד ב־1937 ברמת גן. משפחתו ניהלה בתי־קפה.

התחיל לצייר ולהציג בשנות ה־60. ב־1961 וב־1965 היו לו תערוכות בתל־אביב.

ציוריו כוללים שרבוטים בעיפרון על רקע ורוד. הוא עשה גם קולאז' (להדביק תמונות וחומרים יחד).

הקים את קבוצת +10 כדי להציג אמנים צעירים.

היה מורה במדרשה. מדרשה היא בית־ספר שמכשיר מורים לאמנות. הוא לימד דורות של תלמידים.

עבד גם על סרטים מיוחדים, כמו הסרט "גרניום" מ־1974.

ב־2002 הייתה תערוכה גדולה של יצירתו במוזיאון ישראל.

בשנת 2005 תרם חלק גדול מהאוסף שלו למקום לאמנות.

ב־2007 חלה בסרטן הלבלב ונפטר. גופתו נתרמה לאוניברסיטה.

בנו הוא העיתונאי אביב לביא.

יש עבודות שלו במוזיאון ישראל. חלקן הן ציור, רישום וקולאז'.

(היו לו תערוכות בשנים שונות, כולל בתל־אביב ובמוזיאון.)