'''רשומות מועדון הפיקוויקים''' הוא הרומן הראשון של צ'ארלס דיקנס. רעיון המקור היה של המאייר רוברט סימור: לפרסם סדרת איורים (ציורים) של אירועים ספורטיביים עם טקסט. דיקנס נבחר בעקבות הצלחתו ב"רישומים מאת בוז" והסכים לפרסם המשכים חודשיים. לאחר שסימור התאבד, דיקנס המשיך לבד והסדרה הפכה להצלחה גדולה. דמותו של סם ולר, משרתו של מר פיקוויק, הפכה לפופולרית במיוחד; נוצרו מופעי תיאטרון ומוצרים קשורים.
הרומן פורסם ב-19 חלקים במשך כ-20 חודשים, בין מרץ 1836 לאוקטובר 1837. הפרק האחרון היה כפול בגודלו ומחירו שתי שילינג. דיקנס איחר פעם אחת בהגשה, כשהתאבל על מות גיסתו, מרי הוגארת', במאי 1837. שני החלקים הראשונים כללו ארבעה איורים של סימור ו-24 דפי טקסט. אחרי התאבדותו של סימור הגיע ר. ו. בס לאיור החלק השלישי, אך המו"לים החליפו אותו ב-ה. ק. בראון (כינויו "פיז"), מאייר שעבד עם דיקנס עוד שנים רבות. הפורמט שונה ל-32 דפי טקסט ושני איורים בכל חלק. דיקנס ויתר על רעיון מועדון הספורט, והיצירה קיבלה צורת רומן.
מר פיקוויק הוא ג'נטלמן אנגלי מבוגר, תמים וטוב לב, ומייסד "מועדון הפיקוויקים". האיורים מראים אותו עם פנים עגולות, מגולח ומרכיב משקפיים. הוא נוסע עם חבריו מר וינקל, מר סנודגראס ומר טאפמן, וההרפתקאות שלהם מהוות את עיקר העלילה. בין המאורעות הבולטים: תביעה משפטית של בעלת בית על הפרת הבטחת נישואין, וכליאתו בכלא הפליט אחרי שסירב לשלם חוב. מאורע זה נוגע לחייו של דיקנס, שאביו נכלא כילד בגלל חובות.
הרומן בנוי מאפיזודות, והכוח שלו הוא בדמויות הזכורות והמשעשעות. דמויות בולטות הן סם ולר, אביו מר ולר, מר ג'ינגל הנוכל וג'ו, הנער השמן שאוכל הרבה ונרדם בקלות. לאורך הספר משובצים סיפורים קצרים שמספרים הדמויות, והם פוחתים לקראת הסוף.
הספר עובד גם לרדיו ולטלוויזיה ב-BBC.
'''רשומות מועדון הפיקוויקים''' הוא הרומן הראשון של צ'ארלס דיקנס. בתחילה המאייר רוברט סימור רצה לפרסם ציורים עם טקסט. דיקנס כתב את הסיפורים והספר זכה להצלחה גדולה.
הספר יצא ב-19 חלקים בין מרץ 1836 לאוקטובר 1837. הפרק האחרון היה גדול יותר ועלה שתי שילינג.
מר פיקוויק הוא ג'נטלמן טוב לב. הוא נוסע עם חברים להרפתקאות. בספר יש מקרים מצחיקים ורגעים רציניים. הוא נתבע בבית משפט ונכלא בכלא הפליט כשלא שילם חוב. סם ולר, משרתו של פיקוויק, מאוד פופולרי ואהוב על הקוראים.
בספר יש דמויות משעשעות כמו מר ג'ינגל ויוזם בשם ג'ו, הנער השמן שאוכל הרבה. חלקים מהספר הם סיפורים קצרים שמספרים הדמויות.
הסיפור עובד גם לתכניות רדיו ולטלוויזיה.
תגובות גולשים