רשות השידור

רשות השידור הייתה רשת השידור הציבורית של מדינת ישראל. היא פעלה לפי חוק רשות השידור משנת 1965. המנכ"ל הראשון היה חנוך גבתון. עד שנות ה-90 היתה הרשות הגוף העיקרי ששידר טלוויזיה ורדיו בישראל. בהמשך נוצרו גופי שידור נוספים והחלה תחרות מול ערוצים מסחריים.

הרשות שידרה בטלוויזיה, ברדיו ובהמשך גם באינטרנט. היא הייתה החברה הישראלית היחידה באיגוד השידור האירופי (ארגון של חברות שידור באירופה), ולכן החליפה תכנים עם גופי שידור אחרים. ועדת גלי צה"ל במליאת הרשות אמורה הייתה לפקח על השידורים הלא צבאיים של תחנת גלי צה"ל. במאה ה-21 הוועדה לא התכנסה באופן סדיר בגלל מצבה הכלכלי והארגוני של הרשות.

על פי החוק הרשות נועדה לשדר חינוך, בידור ומידע. החוק קבע גם לתת מקום להשקפות ודעות שונות בציבור.

הפיצוי לרשות הגיע מאגרת טלוויזיה ואגרת רדיו, פרסומות, חסויות, תשדירי שירות ותקציב ממשלתי. אגרת הטלוויזיה נגבתה ממשקי בית עם מקלט. אגרת הרדיו צומצמה מאוחר יותר לבעלי רכב. בשנת 2014 הייתה אגרת הטלוויזיה 345 ש"ח בשנה, ואגרת הרדיו 136 ש"ח. ב-2016 עמדה אגרת הרדיו על כ-153 ש"ח.
לאורך השנים עלו תלונות על משכורות גבוהות ועל מקרים של היעדרויות בעבודה אצל חלק מהעובדים.

מקורות השידור בעברית החלו בקול ירושלים בשנת 1936. אחרי הקמת המדינה ב-1948 הפכה התחנות ל"קול ישראל". רשות השידור הצטרפה לאיגוד השידור האירופי ב-1957. משנת 1965 פעלה הרשות על פי חוק שקבע את תפקידה הציבורי. שידורי הטלוויזיה הקבועים התחילו ב-2 במאי 1968. המעבר לשידורי צבע התקיים החל מ-1983.

עם פתיחת כבלים וטלוויזיה מסחרית בשנות ה-90, פגע מעמדה הייחודי של הרשות. גם בתחום הרדיו צצו תחנות חדשות אזוריות ופיראטיות.

הידרדרות תפקודית ותקציבית הובילה לבחינות ולדוחות. המלצות כללו שינויים ארגוניים וצמצומים בכוח האדם. ב-2009 נחתם הסכם לפרישת כ-700 עובדים. ב-2013 הוקמה ועדה בראשות רם לנדס שסיכמה על ביטול אגרת הטלוויזיה והקמת גוף חדש במקום רשות השידור.

ב-29 ביולי 2014 חוקק חוק השידור הציבורי שקבע את סגירת רשות השידור והקמת "תאגיד השידור הישראלי". בתקופת הפירוק חלו שינויים בתוכניות, בהגשות ובעובדים. חלק גדול מהעובדים פרש או פוטר, ונקבע כי חלקם יעברו לתאגיד החדש.
באפריל־מאי 2017 פסקו רוב שידורי האקטואליה. ב-14 במאי 2017 הסתיימו שידורי רשות השידור, לאחר ששידרה בין היתר את גמר האירוויזיון. היישות המשפטית המשיכה לפעול עד 2022 כדי לטפל בהחזרת חובות אגרה למדינה.

הרשות פעלה עם מנכ"לים ויושבי-ראש שונים לאורך השנים. היא הייתה כפופה לביקורת מדינתית וממונה שר שאחראי על ביצוע החוק.

משרד מבקר המדינה בדק ב-2010 מינוי בכירים ותהליכי תקציב. המבקר מצא ליקויים חמורים בניהול, במינויים ובתפקוד מוסדות הרשות. דו"חות אלה ציינו התרבות ארגונית כבעייתית והמליצו על שינויים מהותיים.

באתר ובאוספי הרשות יש צילומים מאולפנים, חדרי עריכה, חצרות ובמקומות אחרים בתוך מתחמי השידור.

ביום האחרון הוצגו תמונות של המנחים בפרידה. רבים מעובדי התחנות הופיעו בעדויות פרידה על המסכים.

רשות השידור הייתה הרשת הממשלתית ששידרה טלוויזיה ורדיו בישראל. החוק שקבע אותה נחקק ב-1965. המנכ"ל הראשון היה חנוך גבתון.

הרשות שידרה ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט. היא החליפה תכניות עם ארגונים בחו"ל. (ארגון שמאגד תחנות טלוויזיה במדינות שונות.)

החוק אמר שעל הרשות לשדר תוכניות חינוך, בידור ומידע. החוק רצה שגם דעות שונות יישמעו.

הרשות קיבלה כסף מאגרת טלוויזיה ואגרת רדיו. אגרת טלוויזיה נגבתה ממשקי בית עם טלוויזיה. ב-2014 עלתה האגרת ל-345 ש"ח בשנה.

השידור בעברית התחיל ב-1936 בקול ירושלים. אחרי 1948 הפכה התחנה ל"קול ישראל". הטלוויזיה החלה לשדר בקביעות ב-1968. ב-1983 עברו לשידורים בצבע.

הרשות נחלשה מול ערוצים מסחריים. הוחלט להקים גוף חדש. ב-2014 חוקק חוק להקמת תאגיד חדש. השידורים של רשות השידור הופסקו באביב 2017. חלק מהעובדים עברו לתאגיד החדש וחלק פרשו.

המבקר מצא בעיות רבות בניהול הרשות. הוא כתב שיש ליקויים ושצריך לשפר את העבודה.

יש תמונות של אולפנים, חדרי עריכה ועובדים במדיה של הרשות.