רשות התחרות

רשות התחרות, שהוקמה ב-1994 ופועלת על בסיס חוק התחרות הכלכלית, שומרת על עקרון התחרות במשק הישראלי.

הממונה על התחרות (בעבר: הממונה על ההגבלים העסקיים) ממונה על ידי שר הכלכלה, אחרי המלצת ועדת איתור ואישור הממשלה. תפקידו לאכוף את חוק התחרות באמצעות כלים אזרחיים, כלים פליליים וכלים כלכליים.

הרשות מטפלת במונופולים (חברות ששולטות בשוק ולכן יכולות לפגוע בתחרות), בקרטלים (הסכמות בין חברות שמונעות תחרות), ובמניעת מבני שוק מריכוזים מדי. היא גם עוקבת אחרי תאגידים גדולים במשק.

חוקים בנושא הועלו כבר משנות ה-50. חוק ההגבלים העסקיים אושר ב-1959 ונכנס לתוקף ב-1960. חוק חדש שאושר ב-1988 הוסיף פרק על מיזוגים. לאורך השנים הרשות צברה השפעה והפכה לגורם מרכזי בעיצוב מדיניות התחרות בישראל, וליועצת לממשלה.

הממונה מוסמך לקבוע מתי יש מונופול, מתי שיתוף פעולה מהווה הסדר כובל (קרטל) ומתי מיזוג עלול לפגוע בתחרות. החוק נותן גם כלים להטלת עיצומים כספיים ולמתן הוראות לבעלי מונופול.

הרשות היא גם רשות אכיפה וגם רשות ייעוץ. היא בודקת בעיות שוק, מציעה שיפורים ומייעצת לממשלה ולכנסת בנושאי תחרות.

מחלקת שווקים אחראית לייעוצים ולהצעות למדיניות בענפים שונים. ברשות עובדים צוותים המתמחים בבנקאות, תקשורת, קמעונאות, תחבורה, בריאות, אנרגיה ותשתיות. הייעוץ יכול להיות על פי חוק, על פי פנייה או ביוזמת הרשות בעקבות איתור כשלי שוק.

הרשות בוחנת מיזוגים לפי קריטריונים של מחזור מכירות וככל שיש חשש לפגיעה בתחרות. יש סוגי מיזוגים: אופקי (בין מתחרים), אנכי (בין שלבים בשרשרת ייצור) וקונגלומרטי (בין תחומים שונים). היא יכולה לאשר, לא לאשר או לאשר בתנאים. דוגמה: התנגדה למיזוג בין אל על לישראייר. מיזוג שלא נדון תוך 30 ימים נחשב מאושר.

לרשות סמכויות להטיל עיצומים כספיים. נכון לחוק, ניתן להטיל עד כ-100 מיליון ש"ח על תאגידים ועד כמיליון ש"ח על יחידים. דוגמאות: עיצום של 39 מיליון ש"ח על החברה המרכזית להפצת משקאות (זכיינית קוקה קולה) ב-2019; 30 מיליון ש"ח על בזק; עיצומים בחברות נוספות בשנים קודמות.
הרשות גם יכולה להגיע להסכמות מנהליות (צו מוסכם) עם צדדים, שכוללות תשלום או התחייבויות לשנות התנהלות מסחרית.

הרשות מנהלת חקירות פליליות בעיקר בענייני קרטלים. החוק אוסר להיות צד להסדר כובל ללא אישור, ועונש מקסימלי הוא עד 5 שנות מאסר. בשנים האחרונות הוטלו עונשי מאסר בפועל בפרשות קרטל שונות, והמשפטים הובילו להחמרת הענישה על ידי בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון.

רשות התחרות שומרת על תחרות הוגנת בכלכלה. היא הוקמה ב-1994.

ראש הרשות נקרא הממונה על התחרות. הוא ממונה על ידי שר הכלכלה.

הרשות מוודאת שחברות לא ישתלטו על השוק. "מונופול" זה כשחברה שולטת לבד בשוק. "קרטל" זה כשחברות מסכימות לא להתחרות.

החוקים נגד הגבלים עסקיים החלו עוד בשנות ה-50. החוק הישן נכנס לתוקף ב-1960. חוק מתוקן נחקק ב-1988.

הרשות בודקת כשהחברות מתאחדות. יש מיזוג אופקי בין מתחרים. יש מיזוג אנכי בין שלבים בייצור. יש גם מיזוג בין תחומים שונים.

הרשות יכולה להטיל קנסות על חברות שעושות דברים לא הוגנים. יש קנסות גבוהים לתאגידים וקנסות נמוכים יותר לאנשים.

כשהחברות עושות קרטל, זה אסור. החוק יכול להביא להליכים פליליים ולעונשי מאסר. בשנים האחרונות היו פסקי דין קשים יותר עבורה.

הרשות גם נותנת ייעוץ לממשלה ולעוזרת לפתור בעיות בשוק.