"רשימת סוואדש" היא אוספת של 207 מילים בסיסיות שהכין הבלשן מוריס סוואדש. מטרת הרשימה היא להשוות מילים פשוטות בין שפות. סוואדש חשב שאם שתי שפות משתמשות במילים מקבילות בבסיס האוצר המילים שלהן, אפשר להסיק שהן קרובות באופן משפחתי. "טיפולוגיה" כאן אומרת חקירת סוגי שפות ותכונותיהן.
הרשימה כוללת פריטים כמו: אני, את/אתה, הוא, אנחנו; אחד, שתיים, שלוש; אישה, גבר, ילד; ראש, עין, לב; מים, שמש, ירח; לאכול, לשתות, לישון, ללכת, לבוא. אלה דוגמאות המייצגות קטגוריות רחבות: כינויי גוף, מספרים, משפחה, חלקי גוף, טבע ופעולות.
סוואדש ניסה לבחור מילים לא תלויות-תרבות. עם זאת חלק מהמילים לא אוניברסליות. למשל חפצים כמו "כלב" או "נוצה" אינם נפוצים בכל הקבוצות האנושיות. גם יש מילים חשובות אחרות שלא תמיד נמצאות ברשימה.
קיים תהליך שנקרא רה-לקסיפיקציה (החלפת אוצר מילים): שפה יכולה לקבל הרבה מילים משפה אחרת, אך לשמור דקדוק שונה. דוגמה מפורסמת היא טוק פיסין, הרבה מהמילים בו שאולות מאנגלית, אך התחביר שלו אינו הודו-אירופי. לכן דמיון באוצר מילים לא תמיד מורה על קרבה גנטית בין שפות.
רשימת סוואדש היא קבוצה של 207 מילים פשוטות. מוריס סוואדש הכין אותה כדי להשוות שפות. הרעיון: מילים פשוטות עוזרות לראות אם שפות קרובות.
כמה דוגמאות מוכרות מהרשימה: אני, אתה, אחד, שתיים, אמא, אבא, ילד, ראש, עין, שמש, מים, עץ, לאכול, לשתות, לישון, ללכת.
לא כל המילים מתאימות לכל מקום. יש תרבויות בלי חלק מהחפצים ברשימה. יש גם שפות שלוקחות מילים משפה אחרת. טוק פיסין, למשל, לוקחת הרבה מילים מאנגלית. אבל חוקי המשפט שלו (הדקדוק) שונים.
תגובות גולשים