אֶטִימוֹלוֹגְיָה, שנקראת גם גיזרון, היא ענף בבלשנות שבודק מאיפה מגיעות מילים, איך הן השתנו ומה היו צורותיהן בעבר. את המילה עצמה ניתן לפרק לשורשים ביוונית: ἔτυμος (אֶטִימוֹס, "אמיתי") ולόγος (לוֹגוֹס, "חקר").
האטימולוגים - החוקרים של הגיזרון - מנסים להצביע על הצורה העתיקה של מילה, ה"אטימון" (etymon, צורת היסוד הקדומה), ולתאר את השינויים בהגייה, בכתיבה ובמשמעות לאורך הדורות. הם עושים זאת באמצעות טקסטים עתיקים והשוואות בין שפות קרובות. שיטות העבודה מבוססות על הבלשנות ההיסטורית, שכוללת השוואת צלילים וחוקיות של מעתקים (שינויים קבועים בהגייה בין שפות).
במאה ה-19 שלטה בגישה הבלשנית הדיאכרונית, שחקרה את התפתחות השפות בזמן. מחקר זה הקדיש תשומת לב מיוחדת למשפחות שפות כמו ההודו-אירופיות, והוא הסביר קרבת מוצא בין שפות שונות. בתחילת המאה ה-20 צעדי מחקר סינכרוניים, שבודקים שפה בנקודת זמן אחת, קיבלו חשיבות רבה יותר. בנוסף, יש הטוענים שהאטימולוגיה אינה תמיד חד־משמעית; חלק מהמסקנות יכולות להיות ספקולטיביות, ויש גם אטימולוגיות עממיות פופולריות שאינן מדעיות.
העיקרון המרכזי הוא שמילים יכולות להשתנות בצורה יחסית צפויה. על ידי השוואה בין מילים דומות ומשימוש בכללים של שינוי צלילים, חוקרים משחזרים צורות מוקדמות ומוצאים קשרים בין שפות.
הגיזרון שימש כחלק מרכזי בבלשנות ההיסטורית. ההישגים בתחום סייעו להבהיר אילו שפות קשורות זו לזו ולגלות עקרונות כלליים של שינוי שפה.
האזכורים האטימולוגיים מופיעים כבר בתנ"ך, שם מוסברים שמות אנשים ומקומות. מחקר מודרני מצא שמקורות רבים הם בשפות שמיות קרובות, כמו ארמית וערבית, ולפעמים באכדית. העברית קלטה מילים יווניות ולטיניות כבר בעת העתיקה, הושפעה מהערבית בימי הביניים, ובראשית העת החדשה נטבחו בה מילים לועזיות רבות.
בעברית המודרנית יש גם השפעות של שפות העולים והגלובליזציה: ערבית, אנגלית, יידיש, רוסית וטורקית בין היתר. חלק מהמילים החדשות נרשמות מאוחר יותר ולכן גיזרונן מתועד וברור יותר. קיימים מילונים שמרכזים מידע על מוצא המילים.
אֶטִימוֹלוֹגְיָה היא חקר מקורות המילים. גיזרון זה שם נוסף ל"חקר המילה".
אטימולוגים הם החוקרים. הם מחפשים את ה"אטימון" - הצורה העתיקה של המילה.
הם קוראים טקסטים ישנים ומשווים מילים בשפות קרובות. כך מגלים איך המילה השתנתה בהגייה, בכתיבה ובמשמעות.
בתנ"ך יש הסברים לשמות. החוקרים כיום מצאו שמקורות רבים בעברית העתיקה הגיעו משפות שמיות קרובות. לעתים מקור השם שונה מההסבר הספרותי.
עברית קיבלה מילים מיוונית ולטינית כבר מזמן. בימי הביניים הייתה השפעה חזקה של הערבית. בעידן המודרני נכנסו מילים לועזיות רבות.
היום נשמעות בה מילים מהאנגלית, הערבית והיידיש. יש מילונים שמספרים מאיפה באה כל מילה.
תגובות גולשים