רשימת שינדלר

"רשימת שינדלר" (1993) ביים סטיבן ספילברג. הסרט מבוסס על ספרו של תומאס קנילי.
הוא מספר את סיפורו האמיתי של אוסקר שינדלר, תעשיין גרמני שהציל כ-1,200 יהודים בתקופת השואה. השואה היא רצח שיטתי של יהודים על ידי המשטר הנאצי.

הסרט מתחיל בסצנה של הדלקת נרות שבת שקטע זה מזכיר את חיי היהודים לפני הרדיפות.
העלילה עוקבת אחרי הגעת שינדלר לקרקוב, פתיחת מפעלו והקשר שלו עם פקידי הנאצים.

הצבא הגרמני כובש את פולין והאזרחים היהודים נכנסים למרכזי ערים שנקראים גטאות. גטו הוא אזור שבו ריכזו את היהודים.
בסצנה מרכזית רואים יהודים עומדים בתחנת רכבת בלי לדעת לאן הולכים.

שינדלר רוכש מפעל לכלי אמייל בעזרת כספים מהיהודים וניהול של יצחק שטרן.
שטרן (בן קינגסלי) הוא רואה חשבון ומנהל יהודי שחייו מסייעים לתפעול המפעל.
בהתחלה שינדלר משתמש בקשרים ושוחד כדי להרוויח, אך היחסים הללו מאפשרים לו להגן על העובדים.

המפעל הופך למקום שבו עובדים מוגנים, ויהודים מסווגים כ"עובדים חיוניים" כדי לא להישלח להשמדה.
אמוּן גת (נציג אס-אס, דמותו של רייף פיינס) מפקח על המחנות והאשפוזים, וקשריו עם שינדלר מסייעים לשמור על העובדים.
בהמשך שינדלר ויצחק שטרן מכינים את "הרשימה", רשימת שמות של עובדים שנמנע מהם הגירוש.
כשבעלות הברית משחררות את האזור, העובדים ניצלים וחיים ניצלו.

ליאם ניסן מגלם את אוסקר שינדלר. בן קינגסלי הוא יצחק שטרן.
רייף פיינס מגלם את הקצין אמון גת. במשחק מופיעים גם שחקנים ישראלים ופולנים.

הסרט צולם ברובו בקרקוב, פולין, באתרים המקוריים או בשחזורים סמוכים.
רבים מהסצנות צולמו בשחור-לבן כדי לתת תחושה תיעודית ושורדת זמן.

ספילברג בחר בסגנון שמזכיר סרט תיעודי. חלק מהסצנות צולמו במצלמות ידיות.
הצבע הוחזר רק בסצנות בודדות, למשל הילדה במעיל האדום.

הילדה במעיל האדום היא דמות סמלית. המעיל האדום בולט בסרט השחור-לבן.
הדמות מסמלת את התמימות של הילדים ואת ההשפעה הרגשית על שינדלר.

יש מבקרים שאמרו שהסרט מציג יהודים במידה מסוימת באופן סטריאוטיפי.
נטען גם שהסרט מדגיש את הניצולים ופחות את הנספים באופן ישיר.

ג'ון ויליאמס הלחין את המוזיקה, עם כינור של יצחק פרלמן.
השיר "ירושלים של זהב" הושמע בקצה הסרט, ובגרסאות אחרות שונה לשיר "הליכה לקיסריה".

הסרט הצליח בקופות והכנסותיו העולמיות הגיעו לסביבות 322 מיליון דולר בתקציב של 22 מיליון.
בישראל ההכנסות נרשמו גם הן והיו משמעותיות.

הסרט היה מועמד ל-12 פרסי אוסקר וזכה ב-7, כולל "הסרט הטוב ביותר" ו"הבמאי הטוב ביותר".
הוא זכה גם בפרסים רבים נוספים, כמו BAFTA וגלובוס הזהב.

הסרט עורר מחלוקות ובאספקת צנזורה הוסרו או נאסרו הקרנות בחלק ממדינות בעולם.
חלק מהמבקרים טענו שהסרט רך מדי בעמידתו מול זוועות השואה.

הסרט העלה עניין ציבורי בשואה והביא להכרה מחודשת באוסקר שינדלר.
ספילברג הקים קרן לתיעוד עדויות ניצולי שואה והשפיע על חינוך ציבורי בנושא.
הסרט נבחר לשימור בארכיון הסרטים של ארצות הברית כנכס תרבותי.

"רשימת שינדלר" הוא סרט משנת 1993 בבימוי סטיבן ספילברג.
הוא מספר על אוסקר שינדלר. שינדלר היה איש עסקים שעזר להציל כ-1,200 יהודים.

הסרט מתחיל בבית יהודי לפני הרדיפות. אחר כך מגיע שינדלר לקרקוב, עיר בפולין.

במלחמה החיילים הגרמנים כבשו את פולין. רבים מהיהודים הוכנסו לגטאות.
גטו זה אזור קטן שבו ריכזו את הקהילות היהודיות.

שינדלר פתח מפעל לכלי בית. הוא עבד עם יצחק שטרן כדי לנהל את המפעל.
המפעל הפך למקום בטוח לעובדים היהודים.

שינדלר ויצחק שטרן כתבו רשימה של עובדים שמאוד חשוב לשמור עליהם.
הרשימה מנעה מהם להישלח למקומות מסוכנים.
בסוף המלחמה העובדים שוחררו והלכו הביתה.

יש סצנה בה ילדה קטנה לובשת מעיל אדום. המעיל האדום בולט ומרגיש חשוב.
זה עוזר להבין איך שינדלר התחיל לשנות את דרכו ולעזור לאנשים.

הרבה מסרט צולם בשחור-לבן כדי להרגיש כמו תמונות ישנות.
רק כמה חלקים הם בצבע, כמו המעיל האדום.

הסרט קיבל פרסים רבים, כולל פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר.
הוא עזר להרבה אנשים ללמוד על מה שקרה ליהודים בזמן המלחמה.

המוזיקה נכתבה על ידי ג'ון ויליאמס. כינור מנגן חלק בולט במוזיקה.

הסרט מדגיש חסד ואחריות לעזור לאחרים.
הוא מזכיר שנרצה שמאורע רע לא יחזור על עצמו.