שבא

שְׁבָא היא ממלכה קדומה המוזכרת בתנ"ך. השם מופיע ברשימות גנאולוגיות ובסיפור על ביקור מלכת שבא אצל שלמה.

במקורות מופיעות מספר דמויות בשם שבא. החוקרים הסבירו זאת על ידי עירוב של עמים ודוברי שפות שונות. ייתכן שהשם שימש לתיאור קבוצה אתנית מעורבת של דוברי שפות שמיות ודוברי שפות כושיות (שפות שמקורן באפריקה).

רוב החוקרים מזהים את ממלכת שבא בדרום חצי האי ערב, בעיקר בתימן. הייתה לה כלכלה חזקה שהתבססה על סחר בבשמים (צמחי ריח המשמשים לתבלין ולקטורת) ובלבונה (חומר ריחני שנשרף כקטורת).

שבא שלטה או השפיעה גם על חלקים של חופי ים סוף בצפון אתיופיה ואזור אגן אפריקה המזרחי. הקשרים נוצרו גם דרך שיירות גמלים ודרך הים.

בעקבות ממצאים ארכיאולוגיים ולשוניים יש עדויות לקשר חזק בין תימן לאתיופיה. שפות כמו געגז (געז), אמהרית וטיגראינית קרובות לשפות דרום-ערביות ויש סימנים להגירה של עמים מתימן לאתיופיה.

המסורת האתיופית מכנה לפעמים את הממלכה בשם יחידת "יקטן" או סבא. לפי המסורת היו שושלות מלכים המקומיות, וכללה דמויות כמו מלכת שבא המכונה מקדה.

המסורת התימנית מדגישה קשרים מסחריים עם ישראל ועם סוחרים יהודים. לפי המסורת, סוחרים יהודים הפליגו לאורך ים סוף וסיפרו למלכת שבא על שלמה.

העדויות השונות, טקסטואליות, לשוניות וארכיאולוגיות, מראות ששבא הייתה ממלכה חשובה באזור הים האדום. עם זאת, פרטים רבים על תפקידה הפוליטי המדויק נשארים שנויים במחלוקת במחקר.

שבא הייתה ממלכה עתיקה שמוזכרת בתנ"ך. המלכה שבא ביקרה אצל שלמה המלך.

רוב החוקרים אומרים ששבא הייתה בתימן. היא גם השפיעה על אזורים באתיופיה ובחופי ים סוף.

שבא התפרסמה בסחר בבשמים (צמחים ריחניים). לבונה היא חומר ריחני שנשרף.

הסחורות הובלו בשיירות גמלים ובאוניות לאורך הים.

המסורת האתיופית מדברת על מלכת מקדה. המסורת התימנית מספרת על סוחרים יהודים שהכירו למלכה את שלמה.