שברירים

''שברירים'' הוא סיפור של דבורה בארון על חיה-פרומה. היא נערה יתומה. יתומה = אין לה הורים. היא נחשבת לכעורה ולא מקובלת בעיירה.

העיירה היא עיירה יהודית במזרח אירופה. תושבי העיירה מתנהגים בחומרה כלפי מי שנראה שונה. יש פה ביקורת על אנשים ששמים דגש רק על המראה.

חיה-פרומה הגיעה כיתומה כשהייתה בת חמש. היא גדלה במשרתות. אף אחד לא רצה לאמץ אותה. בפגישה עם בת השמש (שמָש = האדם שאחראי בבית הכנסת) הילדה נגעה בשערה. אנשים בכוונה גינו את חיה-פרומה. הם תקפו אותה בדיבור. היא התבודדה ונכנסה לעולם של חפצים דוממים.

היא נישאה לבעל שאינו מרע לה. אבל הוא לא נותן לה חום ואהבה. לאחר זמן נכנסה לפרנסתם פרה. הפרה גם היא נלקחה משם שגדלה בו, והייתה בודדה. החיבור בין חיה-פרומה לפרה היה עדין. הפרה ליקקה את ידה. זה נתן לה תחושת חום ואהבה.

בסוף חיה-פרומה משתנה. היא לא רק מבקשת עזרה. היא נותנת לעזרה ומסייעת לעניים. הדבר הזה מביא לה שברירי אור - ניצני שמחה בלבה.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!