שבשבת

שבשבת היא מכשיר שמוצב במקום גבוה, כמו גג או עמוד, ומראה את כיוון הרוח.
בשפה המדוברת המילה גם מתארת גלגלי רוח קטנים מקישוט או משחק, עשויים ניר או פלסטיק.

עיצוב השבשבת עומד על שני כללים חשובים. הראשון: המשקל צריך להיות מחולק שווה בין שני הצדדים. השני: חלקי הפנים שבחשיפה לרוח אינם שווים בגודלם. חוסר השוויון הזה גורם לכך שהחלק הקטן יפנה אל הרוח, משום שהלחץ על פני השטח שם קטן יותר. כשהשבשבת מסתובבת היא מצביעה על כיוון הרוח.
רוב השבשבות כוללות סימונים על הבסיס שמציינים כיוונים, ולעתים מחברים אליהן גם מכשיר למדידת מהירות הרוח (אנמומטר), כי אפשר להשתמש באותו בסיס לשניהם.

כדי שהקריאה תהיה מדויקת, יש למקם את השבשבת גבוה ובמרחק מעצים ובניינים. שינויים בכיוון הרוח משפיעים על תחזיות מזג אוויר קצרות טווח. שבשבות מודרניות יכולות להיות מחוברות למכשיר שמאפשר קריאה מרחוק.
בנוסף, משתמשים בשבשבת כדי לכוון טורבינות רוח או גלגלי רוח קישוטיים אל הכיוון הנכון של הרוח.

יש צורות רבות לשבשבות. הצורות הנפוצות הן התרנגול והחץ. צורת התרנגול היא בדרך כלל דקורטיבית ולא מדויקת, בעיקר ברוחות חלשות, כי במשקל לא תמיד יש שיוויון. צורת החץ מדויקת יותר, והיא נפוצה יותר כיום, שכן הקריאה נעשית לעתים קרובות מרחוק ולא למראה הקישוט בלבד.

שבשבת היא כלי שמראה מאיפה הרוח נושבת.
היא בדרך כלל עומדת על גג או על עמוד גבוה.
המילה גם יכולה לתאר גלגל רוח קטן לשעשוע.

לשבשבת יש צד אחד גדול וצד שני קטן.
הצד הקטן פונה תמיד אל הרוח.
ככה היא מראה את הכיוון.
לפעמים יש סימונים על הבסיס שמראים צפון ומזרח.

חושבים לשים את השבשבת רחוק מעצים ובניינים.
כך היא תעבוד טוב ותקרא נכון את הרוח.
היא עוזרת לדעת מה יהיה מזג האוויר בקרוב.
יש שבשבות שמחוברות למכשיר שרואה את הכיוון מרחוק.

יש שבשבות בצורת תרנגול ובצורת חץ.
תרנגול הוא יפה אבל לא תמיד מדויק.
חץ מדויק יותר ונפוץ היום.