שד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי שמופיע בפולקלור של תרבויות רבות. בדרך כלל מדמים אותו לדמות חזקה ולעתים מזיקה. לעתים הוא מתואר כגוף ממשי, ולעתים כרוח.
שני סוגים עיקריים של שדים מוזכרים במסורות: שד כשליחו של השטן, שמטרתו להזיק לנפש האדם; ושד כישות עצמאית, שיכולה גם להזיק וגם לעזור בתמורה למשהו.
במסורת הערבית טרום-אסלאם קיימת אמונה בג'ינים. ג'ין (jinn) הוא יצור רוחני בערבית, שמופיע גם בסיפורי אלף לילה ולילה כגון סינבאר ואלאדין.
ביפן העתיקה יש דמויות שד הדומות לכוחות רשע, מקושרות לעתים לגיהנום.
באירופה הופיעו דמויות כמו דרקולה, רוזן מטרנסילבניה, שתואר כערפד, יצור שאומר את דמו של בני אדם. בערפדים רואים לעתים סוג של שדים.
ביהדות יש מגוון עמדות לגבי שדים. המקרא כמעט לא מזכיר ישויות על-טבעיות פרט למלאכים וכישופים, אך המילה "שדים" מופיעה פעמיים בהקשר של עבודת אלילים. יש גם אזכורים לשעירים, יצורים שפרשנים מקשרים לעיתים לשדים.
בתלמוד מופיעים סיפורים רבים על שדים ויצורים מזיקים. אגדה מפורסמת מספרת על שלמה המלך שתפס את מלך השדים אשמדאי והתייעץ עמו.
פרשנים והוגים יהודיים נחלקו: חלק ראו בשדים ישות ממשית, וחלק, כמו הרמב"ם (הרמבם), סברו שאין להם קיום ממשי והסבירו את האזכורים בצורה רציונלית או כמראות חלום. גם אחרים טענו ששדים קיימים בעבר אך פסקו להופיע בעקבות שינויים רוחניים והיסטוריים.
בספרות הקבלה ובמסורת מסוימת נטען ששדים אינם קיימים בארץ ישראל, משום שרוח הקודש שומרת על הארץ מפני כוחות טומאה.
בתפיסות קבליות וברבות מכתבי חכמים נאמר שאין שדים בארץ ישראל. טיעון זה מבוסס על הרעיון שהקדושה בארץ מפחיתה השפעת כוחות רעים.
באסלאם מאמינים בקיומם של ג'ינים (רוחניים או על-טבעיים). לפי המסורת, לעולם הגשמי מצטרפת ממלכת ג'ינים שבה יש מלכים, דתות וקהילות. אביהם של חלק מהג'ינים הוא איבליס, שהוטל מחוץ לשירות האל אחר שסירב להשתחוות לאדם. הקוראן מזכיר ג'ינים במספר מקומות, ובמסורת מיוחסת לשלמה שליטה על חלקם.
בסיפורי ביניים מסורתיים מופיעה דמות לילית, שלפי כמה מסורות היא הייתה אישה שנבראה לאדם הראשון לפני חווה. לפי האגדות התלמודיות, לילית נולדה מעפר לא טהור והייתה בלתי מסכימה לתת לאדם שליטה עליה. הסיפורים מייחסים ללילית ולחברתה לידידה של לילית קשר להולדת שדים ולפגיעה בתינוקות, וישנן גם אמירות על הסכמות והגבלות שפחתו את עונשה.
שד הוא דמות בדיונית או מיתולוגית שמופיעה בסיפורים עתיקים. לפעמים השד מוצג כרוח, ולפעמים כיצור עם גוף.
יש שני סוגים: שד שרוצה להזיק, ושד שעשוי גם לעזור אם מקבלים משהו בתמורה.
בעת העתיקה בערב ובסיפורי אלף לילה הופיעו ג'ינים. ג'ין הוא שם לערביות לישויות רוחניות.
ביפן היו סיפורים על שדים רעים. באירופה יש את הסיפור על דרקולה, שנחשב ערפד, יצור ששותה דם.
בסיפורי היהדות ובתלמוד יש סיפורים על שדים. יש שכותבים שהם חלק מהמציאות, ויש שכותבים שהם אגדות או חלומות. מופיע גם הסיפור על שלמה והמלך שד אשמדאי.
חלק מהכתבים אומרים ששדים לא חיים בארץ ישראל, כי המקום קדוש.
באסלאם מאמינים בג'ינים. אלה יצורים רוחניים שנמצאים לצד בני האדם. בקוראן הם מוזכרים ולפעמים מדברים עליהם כמו על אנשים עם חברה ומנהיגים.
באגדות מופיעה לילית, שלפי הסיפור הייתה אשתו הראשונה של אדם. לפי האגדה לילית לא רצתה לציית, והסיפורים קושרים את שמה לשדים שמופיעים אחר כך.
תגובות גולשים