לפי פייר בורדייה, "שדה" הוא מרחב חברתי שבו פועלים יחסי כוח. יש בו שולטים ונשלטים, ויחסי כוח מתמשכים שמשפיעים על המעמדות והאסטרטגיות של המעורבים. כל סוכן בשדה מוגדר יחסית לאחרים. הוא מתחרה בהם באמצעות משאבים שהוא מחזיק, והמשאבים האלה קובעים את מעמדו ואת האסטרטגיות שיבחר.
בורדייה מדגיש שגם כדי ששדה יפעל דרושים: נושאי-מאבק ברורים, שחקנים שמוכנים לשחק במסגרת, וביטוס, הכרה מעשית של כללי המשחק ושל תוקפם. ביטוס כאן הוא ההבנה והמנהגים שמנחים את המעורבים בשדה. שדות אינם קפואים; במהלכם מתרחשים מאבקים על שליטה ויוקרה שמשנים את מבנם.
מאפייני יסוד של שדה:
- כל שדה מגדיר פרסים ואינטרסים ייחודיים שלא ניתנים להמרה בקלות לשדות אחרים.
- מבנה השדה הוא יחס הכוחות בין שחקנים או מוסדות.
- הון ספציפי, משאבים בעלי ערך רק בתוך שדה מסוים.
- בכל שדה יש נטייה להציב ערך עליון שמשפיע על ההיררכיה בשדה; ערך זה עלול להיות אשלייתי.
- מי שיש לו מונופול על ההון הספציפי נוטה לאסטרטגיות שימור; מי שיש לו פחות הון ינסה לשנות את המצב.
- מאבקים מרכזיים עוסקים בהגדרת גבולות הלגיטימיות של השדה (למשל: מה נחשב ספרות או לא).
- לכל המעורבים יש אינטרסים בסיסיים משותפים שנחוצים לקיומו של השדה.
- מצטרפים חדשים כפופים לגבולות הזירה, ולכן השינויים שהם מביאים הם בדרך כלל חלקיים ולא מהפכות שמשנות את יסודות השדה.
- ההיסטוריה של השדה נוכחת בכל מערכה שלו; העבר מעצב את המשחק הנוכחי.
אחד הסימנים של שדה הוא הופעת משמרים של היסטוריה ויצירה, כמו ביוגרפים ופילולוגים. בורדייה שאב השראה גם ממרקס ומוב Weber. הוא טוען שיש הרבה שדות בחברה, שלכל אחד יש אוטונומיה פנימית, אך הם מקושרים זה לזה. הקשרים בין השדות בין היתר מתווכים דרך "שדה הכוח", המקשר את השדות למדינה ולמבנה המעמדי.
שדה לפי בורדייה הוא מקום חברתי שבו יש משחק של כוח. יש שם מי שמוביל ומי שנאבק. כל אחד במקום כזה מוגדר לפי מי מסביבו.
בכל שדה יש פרסים שאהובים על השחקנים. פרסים אלה חשובים רק לשדה הזה. זה נקרא הון ספציפי, משאבים שיש להם ערך רק במקום אחד.
יש גם ביטוס. ביטוס זה הכרה של כללי המשחק. זאת הדרך שבה אנשים יודעים מה נכון לעשות בשדה.
בשדה תמיד יש מריבות על שליטה ועל מי יקבל יוקרה. מי שיש לו יותר הון ספציפי רוצה לשמור על מקומו. מי שיש לו פחות רוצה לשנות את המצב.
יש אנשים ששומרים על ההיסטוריה והחוקים, למשל ביוגרפים או פילולוגים. הם עוזרים להבין יצירות והמשמעות שלהן.
בורדייה אמר שיש הרבה שדות בחברה. לכל שדה יש חוקים משלו, אבל הם גם משפיעים זה על זה. חלק מהקשרים האלה קשורים למדינה ולמבנה המעמדי.