שדה עמודים הוא אתר ארכאולוגי בקצה המזרחי של בקעת בית נטופה, כ-15 ק"מ מטבריה.
שרידי הכפר ובית הכנסת נודעו כבר במאה ה-19. בחפירות ובסקרים שנעשו בתקופות שונות נחשפו שרידים מהתקופה הרומית והביזנטית. חפירה משנת 1905 וניתוחים מאוחרים יותר תיארו את בית הכנסת, ובסקר מקיף ב-2004 נבדקו אזורים נוספים באתר.
בחורבת עמודים נמצאו שרידים מישוב יהודי מתקופות המאה השלישית עד החמישית לספירה. נמצאו בית כנסת, מערות קבורה, מחצבות, גת (מקום ללחיצת ענבים), בודדה (מתקן חצוב למיצוי שמן), בור מים ומתקנים חקלאיים חצובים.
בית הכנסת נבנה בסוף המאה ה-3 או בתחילת המאה ה-4 לספירה. המבנה אופייני לבתי כנסת בגליל: מבנה מלבני עם חזית שפונה לכיוון ירושלים. הפנים מחולק על ידי שתי שורות עמודים, כל שורה שבעה עמודים, לאולם תווך רחב ולשתי סיטראות צדדיות. כניסות רבות נפתחות לכיוון החזית, והייתה כניסה צדדית ממזרח. בארון קודש (ארון שבו שמים את ספרי התורה) לא נמצא סימן קבוע; סביר שהיה מיטלטל, כפי שמצוי בבתי כנסת קדומים.
שרידי עיטור החזית פזורים סביב המבנה. על משקוף הפתח המרכזי נראה עיטור של שני אריות מול אמפורה. משקוף דלת צדדי מעוטר בשושנים ובדמות בעל חיים שדמותה הושחתה. כותרות העמודים בסגנון דורי, ועיבודן גס.
נמצאה גם כתובת בארמית: "יועזר חזנה/ושמעון /אחוי עבדו/הדן תרא דמרי/שמיא". תרגומה: "יועזר החזן ואחיו שמעון תרמו את השער הזה לאדון השמים".
דרום-מערבית ליישוב התגלו מחצבות ומערות קבורה עם כלי חרס ותאריכים מהמאה ה-3 עד ה-5. חלק מהמערות מציגות מאפיינים של קבורה יהודית. באזור נמצאו גם קברי ארגז.
חוקרים הציעו לזהות את החורבה עם כפר עוזיאל או עם כפר נמרה שמוזכר בתלמוד הירושלמי. לטובת זיהוי 'כפר נמרה' מצביעות השתמרות השם בקרבת מקום (כפר נמרין, כ-2 ק"מ דרום־מזרחית) וקיומם של שרידים יהודים מן התקופות המתאימות. אחרים מעדיפים זיקה לשם עוזיאל בשכונה הסמוכה.
שדה עמודים הוא אתר עתיקות בבקעת בית נטופה, כ-15 ק"מ מטבריה.
גילו את מקום העתיקות במאה ה-19. חפרו בו שוב בשנים שלאחר מכן.
נמצאו בו שרידים מהמאות השלישית עד החמישית. יש בית כנסת, מערות קבורה, מחצבות, גת (מקום ללחוץ ענבים), בודדה (מקום חצוב להוציא שמן), ובור מים.
בית הכנסת נבנה בסוף המאה ה-3 או בתחילת המאה ה-4. הוא מלבני ועם חזית שפונה לכיוון ירושלים. בפנים שתי שורות עמודים שמחלקות אולם רחב לשתי שורות צדדיות. לא נמצא ארון קבע לספרי התורה, כנראה היה נייד.
על החזית היו עיטורים. שרדו שני אריות סביב אמפורה (כלי). חלק מהעיטורים נשברו. נמצאה כתובת בארמית שאומרת שיועזר החזן ושמעון תרמו את השער.
במחצבות הסמוכות נמצאו מערות עם כלי חרס. יש קברים בסגנון יהודי וגם קברי ארגז.
חוקרים מציעים שזה היה כפר שנקרא כפר נמרה או כפר עוזיאל. השמות בסביבה ותיאור הממצאים גורמים להם להציע זאת.
תגובות גולשים