שדרות סן ז'רמן

בולבאר סן-ז'רמן היא שדרה חשובה בגדה השמאלית של פריז, מדרום לנהר הסן. אורכה כ-3,150 מטרים והרוחב הממוצע שלה כ-30 מטרים. השדרה מתחילה באזור מכון העולם הערבי וגשר סולי במזרח, עוברת דרך הרובע הלטיני ורובע סן ז'רמן דה פרה, ומסתיימת בקרבת גשר הקונקורד במערב. בולבאר זה חוצה את הרבעים החמישי, השישי והשביעי (arrondissements, חלוקה מנהלית של פריז) ונחצה במרכז על ידי שדרות סן מישל.

השם נובע מהמנזר הישן סן ז'רמן דה פרה. אזור פובור סן ז'רמן (faubourg, רובע שהיה מחוץ לחומות העיר העתיקה) זכה לתשומת לב ספרותית, למשל אצל מרסל פרוסט. במאה ה-17 הפך האזור למרכז אופנתי, ובניית בתי מידות מפוארים (hôtels particuliers, בתי אחוזה עירוניים של האצולה) חיזקה את מעמדו.

במאה ה-19 איבד האזור חלק ממעמדו כשהאצולה והבורגנות נטו לבנות בגדה הימנית. בתקופת הקיסרות השנייה הוביל ברון אוסמן עבודות סלילה רחבות בעיר. במהלך סלילת השדרה נהרסו מבנים ישנים ומספר בתי מידות מפוארים.

משנות ה-30 של המאה ה-20 הפכה השדרה למרכז חיי לילה וקפה. לאורך הרחוב נמצאים בתי קפה ידועים, ביניהם "לה דה מאגו", "קפה דה פלור" ו"בראסרי ליפ" (brasserie, בית אוכל/בירה). בבתי הקפה האלה ישבו סופרים, אינטלקטואלים ומנהיגים תרבותיים. שם צמחה גם התנועה האקזיסטנציאליסטית, בראשות ז'אן-פול סארטר וסימון דה בובואר.

בחודשים של מאי 1968 התרחשו הפגנות וביצירת בריקדות גם באזור הסורבון ובשדרות סן-ז'רמן.

בולבאר סן-ז'רמן היא שדרה גדולה בפריז. היא נמצאת בגדה השמאלית של הנהר סן.

השדרה ארוכה בערך 3,150 מטרים. היא עוברת ליד כנסיית סן ז'רמן דה פרה. פעם היה שם מנזר. "פובור" (faubourg) פירושו רובע שהיה מחוץ לחומות העיר.

מאז המאה ה-17 המקום היה מפורסם ובעלי בתים עשירים בנו שם בתי פאר. מאוחר יותר חנויות ורחובות אחרים בפריז הפכו לפופולריים יותר.

במאה ה-20 השדרה קיבלה חיים חדשים. יש שם בתי קפה מפורסמים, כמו "לה דה מאגו" ו"קפה דה פלור". אנשים חשובים וסטודנטים ישבו בבתי הקפה האלה ודיברו על רעיונות.

גם במאי 1968 היו הפגנות ובריקדות ליד האוניברסיטה הסמוכה.