שדרות רוטשילד

שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה מרכזית בתל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד דה רוטשילד. נתיב השדרה בצורת ה-נ׳ ואורכה כקילומטר וחצי. באמצע הרחוב יש "אי תנועה" רחב עם שדרות עצים, מסלולי הליכה, שביל אופניים רחב, מתקני שעשועים וספסלים. מרבית הבניינים הם עד כ‑5 קומות, אך בחלקה הדרומי צצו גורדי שחקים חדשים.



השדרה נפתחה בראשית המאה ה-20 כאחד הרחובות הראשונים של אחוזת בית. ב-1910 ניטעו עצים והשדרה נקראה על שם הברון רוטשילד. התוואי שלה נוצר על ידי מילוי ואדי קטן כדי להשאיר את הרחב כציר עירוני. הקיוסק הראשון עמד כבר ב-1910, ושנים מאוחר יותר הברון ביקר בתל אביב וקיבל קבלת פנים בשדרה.

בין שנות ה-20 וה-30 השדרה המשיכה להתפתח, ניטעו בה מינים רבים של עצים והיא הפכה לציר המחבר את מרכז העיר לאזורי הפיתוח הצפוניים. בית הבימה הונח בסוף שנות ה-30 וקבע את קצה השדרה הצפוני.


בשנות ה-20 נערכו בשדרה אירועים תרבותיים כמו יריד הספרים שהפך לשבוע הספר. ב-14 במאי 1948 הוכרזה מדינת ישראל בבית דיזנגוף שבשדרה, אירוע מרכזי בחייה של המדינה. כמוהו, שבועות לאחר מכן נערך בכיכר הבימה טקס השבעת צה"ל.


החל משנות ה-60 חלה ירידה במעמדה של השדרה: הזנחה, העדפת רכב פרטי ועזיבת תושבים. בשרפה גדולה ב-1966 נחרב בית צים. בשנות ה-70 וה-80 נהרסו מבנים היסטוריים רבים. בשנות ה-90 התעורר המודעות לשימור, ב-1995 נערכה תחרות לשיקום השדרות, ובמהלך שנות ה-2000 החלה התחדשות אמיתית.

בשנות ה-2000 החל שיקום משמעותי בהובלת העירייה: שטחי חולות הוסבו למדרכות מדשאות, הוקמו שבילי אופניים, שוקמו קיוסקים ונפתחו בתי קפה. מאות מבנים הוכרזו לשימור, ובאותו זמן נבנו מגדלים בעורף המבנים, מה שהביא לחיזוק מעמדה הכלכלי והבידורי של השדרה.


ב-2011 הקימו פעילים אוהלים בקצה הצפוני של השדרה במחאה על יוקר הדיור. המחאה התרחבה במהירות והפכה ל"מחאת האוהלים" בהשתתפות אלפי אנשים, אמנים ופוליטיקאים. המאהל פורק בתחילת חודש אוקטובר 2011, אך השדרה נשארה מוקד הפגנות ומקום ליציאה לצעדים חברתיים.


השדרה נחשבת ל"מוזיאון פתוח" של אדריכלות ובו שני סגנונות בולטים: סגנון אקלקטי (עיצוב שמשלב אלמנטים שונים) והסגנון הבינלאומי, הנקרא גם "באוהאוס" (Bauhaus, סגנון מודרני עם קווים נקיים). בתי החלומות האקלקטיים נמצאים בעיקר בתחילת השדרה, ובצפון המתחילה העיר הלבנה של הבנייה הבין-לאומית.

באתרים הבולטים:

בית דיזנגוף (מס' 16) משחזר את אולם הכרזת העצמאות. המבנה נבנה ב-1910 ושימש מגורים, מוזיאון ומקום ההכרזה ב-1948. נכון ל-2025 הוא בשיפוצים.


אנדרטה משנת 1949 נמצאת מול בית דיזנגוף, בחלק שנקרא כיכר המייסדים. עליה חקוקים שמות מייסדי העיר ותבליט של הפסל אהרן פריבר.


קיוסק בן משושה שבנה יוסף ברסקי ב-1910 היה החנות הציבורית הראשונה בעיר. הוקם בתחילה למכירת גזוז ומשם הפך לנקודת מפגש. הקיוסק המקורי נהרס ב-1989 ונבנה מחדש ב-2004.


המוזיאון שוכן בשדרות רוטשילד 23, בבניין שהיה ביתו של אליהו גולומב. הוא מציג את תולדות ארגון "ההגנה" ומציג חדרים משומרי בית התקופה.


"בית לוין" (1924) הוא מבנה אקלקטי ששוקם כחלק מפרויקט משולב עם מגדל אלרוב. בפרויקט זה הועלו על כלונסאות יסודות המבנה ההיסטורי ונבנה מגדל בעורפו, פתרון שהפך למודל לשימור לצד בנייה גבוהה.


בין המגדלים: מגדל רוטשילד 1 (מגורים יוקרתיים), רוטשילד 22 (מלון ומשרדים, הושלם ב-2014), מגדל מאייר (מגורים גבוהים שנפתח סביב 2017 עם מתחם מסעדות), מגדל U-בנק ומגדל הבנק הבינלאומי. גם מגדל ציון בולט בגובהו ובשימושי הציבור שסביבו.


בשדרה מוצגים פסלים של אמנים מקומיים כמו מנשה קדישמן, מיכה אולמן ובוקי שוורץ. מתקיימות תערוכות רחוב, אירועי תרבות וכמויות משתנות של מיצבים שמייצרים שדה אמנותי פתוח.


השדרה מתוכננת כך שגם כלי רכב וגם הולכי רגל ורוכבי אופניים יכולים להתנהל בה. יש שבילי אופניים רציפים וכבישי תחבורה ציבורית עם קווי אוטובוס רבים. ב-2023 נפתחה בקרבת השדרה תחנת הרכבת הקלה "אלנבי".


עיריית תל אביב מתכננת לשמור על אופיה ההיסטורי של השדרה תוך התרת בנייה גבוהה בעורף המבנים. מדיניות "שימור תמורת אחוזי בנייה" מאפשרת שימור חזיתות היסטוריות יחד עם בניית מגדלים מאחוריהן. בעקבות הגבלת שטחי הבנייה ב-2020, הוקפאה אפשרות להקמת מגדלים נוספים לזמן מה, במטרה לשמור על צביון השדרה וקיבולת התנועה.

שדרות רוטשילד היא שדרה גדולה במרכז תל אביב. יש בה דרך להליכה באמצע, עצים, שביל אופניים ובתי קפה. הבניינים שם נמוכים רובם, ויש גם כמה מגדלים.


השדרה נפתחה בתחילת המאה ה-20. ב-1910 ניטעו עצים והוקם קיוסק ראשון, חנות קטנה בעיצוב ישן. השדרה נקראה על שם הברון רוטשילד.


ב-14 במאי 1948 הוכרזה במדינה החדר שבו התגורר ראש העיר דאז. זהו אחד הרגעים החשובים במקום.


במשך כמה עשורים השדרה הוזנחה. בשנות ה-2000 העיר שיפצה את השדרה: הוסיפו מדשאות, שבילי אופניים, קיוסקים שוקמו ופתוחים, ומתקני משחק לילדים.


ב-2011 הקימו אנשים אוהלים בשדרה כדי להפגין על יוקר הדיור. האוהלים גרמו לכך שהשדרה הפכה למקום מפגש גדול.


בשדרה אפשר לראות בתים מהסגנון ה"אקלקטי" (עיצוב שמשלב סגנונות) ובסגנון "באוהאוס" (בניינים מודרניים וקווים פשוטים). אתרים ידועים:

- היכל העצמאות (בית דיזנגוף): המקום שבו הוכרזה המדינה.
- האנדרטה למייסדי העיר: מציבה שמות המייסדים.
- מוזיאון ההגנה: מספר על ההיסטוריה של הכוחות שקמו אז.
- הקיוסק הראשון: חנות קטנה משנת 1910, נהרסה ובנתה מחדש.


יש בשדרה קווי אוטובוס רבים ושביל אופניים רחב. ב-2023 נפתחה בקרבתה תחנת הרכבת הקלה בשם "אלנבי".


עיריית תל אביב רוצה לשמור על המראה ההיסטורי של השדרה. הם מאפשרים לבנות מגדלים מאחורי הבניינים הישנים, כדי לשמר את החזיתות ולהשתמש בקרקע בצורה חכמה.