שחרזאד (מפרסית: شهرزاد) היא המספרת המרכזית ב"סיפורי אלף לילה ולילה" מהספרות המזרח־תיכונית. לפי סיפור המסגרת, המלך שאהריאר שקיבל ידיעות על בגידות, הגיע למסקנה שכל הנשים בוגדות. הוא ציווה על הווזיר (יועץ ראשי של המלך) להביא לו בכל ערב נערה בתולה להיות לו לאשה, ובבוקר למחרת להוציא אותה להורג.
לאחר שלושת אלפים ימים לא נמצאו עוד בתולות, והווזיר נאלץ להודיע על כך לשחרזאד, בתו המשכילה. היא החליטה להחליף את עצמה בתפקיד כדי להציל את הנערות האחרות. שיתפה בתוכנית את אחותה הצעירה דוניאזאד.
בליל הכלולות סיפרה שחרזאד סיפור כדי לשמח את המלך. כשהשחר עלה, היא עצרה את הסיפור באמצע. המלך רצה לשמוע את ההמשך, ולכן השאיר אותה בחיים עוד לילה. בכל ערב חזרה וסיפרה סיפור שהתפתח לסיפורים נוספים. כך המשיכה במשך 1,001 לילות. במשך הזמן נולדו לשחרזאד שלושה בנים, ובסוף המלך הפסיק בציוויו והשתנה.
הסיפורים נכתבו במתכונת של ספר פרסי עתיק בשם "הזר אפסאנה" או "אלף מיתוסים". המלחין הרוסי ניקולאי רימסקי-קורסקוב חיבר יצירה מוזיקלית בשם "שחרזאדה". הכוראוגרף מיכאל פוקין יצר בלט למוזיקה זו עבור להקת הבלט רוס.
שחרזאד היא הדמות הראשית בסיפורי "אלף לילה ולילה". אלה סיפורים שמקורם במזרח.
המלך שאהריאר חשב שנשים בוגדות בו. הוא ציווה להביא כל לילה אישה חדשה. בבוקר הוא הורה להוציא אותן להורג. זה אומר לסיים את חייהן.
ווזיר הוא האיש שדואג לערוך את הבחירה של הנשים. כשהוא לא מצא עוד נערות, סיפר זאת לשחרזאד.
שחרזאד הייתה חכמה. היא אמרה שהיא תתחתן עם המלך, אבל תספר לו סיפורים. בלילה הראשון היא סיפרה וסיימה את הסיפור באמצע. המלך רצה לשמוע את ההמשך, לכן שמר עליה בחיים עוד לילה.
ככה היא המשיכה לספר סיפור כל לילה. הסיפורים הפכו לסדרת הרפתקאות. לאחר 1,001 לילות נשארה חיה והייתה לו שלושה בנים.
האוסף של הסיפורים הגיע מתוך ספר פרסי ישן שנקרא "הזר אפסאנה". המלחין ניקולאי רימסקי-קורסקוב חיבר מוזיקה בשם "שחרזאדה". לאחר מכן יצרו גם בלט לריקוד על אותה מוזיקה.
תגובות גולשים