שושנה שבבו

שושנה שבבו (1910, 1992) הייתה סופרת מארץ ישראל שמקורה במשפחה ספרדית מצפת. יצירתה עוסקת בשינויים במעמד האישה המזרחית, יהודייה שמוצאה מארצות המזרח, ובהתמודדות עם לחצים חברתיים.
נולדה בזכרון יעקב להורים שלמה וטובה. אביה לימד ערבית ותנ"ך ועבר לעבוד גם במצרים ובזכרון יעקב. גדלה בבית בן שבעה ילדים ולמדה אצל יהודה בורלא. בגיל 15 נכנסה לסמינר לוינסקי לימודי הוראה, אך חלתה לפני השנה החמישית וחזרה לבית.
כבר בסמינר החלה לפרסם סיפורים ורשימות. אשר ברש העריך את כישרונה. את הרומן הראשון, "מריה", החלה לכתוב בגיל 16 והוא פורסם ב־1932.
בשנות השלושים והארבעים נשארה בזכרון יעקב, נסעה לפריז וללונדון וב־1942 פרסמה את הרומן השני "אהבה בצפת". באותה שנה נישאה לדוד כרסנתי, חיה בהדר הכרמל והקימה חנות לצמר. לאחר הנישואין חזרה לזכרון יעקב ונולדה לה בת, אורנה.
למרות פופולריות בקרב הקוראים, יצירותיה ספגו ביקורת מהממסד הספרותי של התקופה. אחרי 1942 כמעט ולא פרסמה יותר והקדישה חלק ניכר לזכויות היום-יום ולעסק המשפחתי. ב־1948 חזרה לחיפה.
חייה כללו גם אובדן וכאב: אחותה מתה צעירה, אחיין נהרג במלחמת העצמאות, חוותה הריונות כושלים, אמם נפטרה מוקדם והיא סבלה מסרטן במשך שנותיה האחרונות. נפטרה בחיפה ונטמנה בזכרון יעקב.
שמה זיכרון במרחב הציבורי: כיכר בחיפה ורחוב בשכונת כלניות בבאר שבע נקראו על שמה.
תחילת דרכה הפומבית הייתה בביקורת אמנות בעיתון. פרסמה גם ב"בוסתנאי", "דואר היום" ו"דואר". ברשימותיה כתבה רבות על מצב הנשים המזרחיות ועל הטרדות מיניות שחוות נשים.
"מריה" הוא רומן מחיי נזירות על אהבה אסורה והריון מחוץ לנישואין, מבוסס על מקרה אמיתי של נערה ערבית-נוצרית. הרומן עורר תגובות חריפות ולא התאמה לרוח התקופה.
"אהבה בצפת" מתאר מרד כנגד מסורת: בתו של רב ספרדי בצפת בוחרת באהובה על פני חתן שנבחר עבורה. לאחר רומן זה לא חזרה לפרסם יותר. בהערכות מאוחרות נטען שלא זכתה להכרה מספיקה משיקולים חברתיים ופוליטיים.
מהדורה מחודשת של "מריה" זכתה בפרס מטעם משרד התרבות.

שושנה שבבו נולדה בשנת 1910 בזכרון יעקב. היא הייתה סופרת. סופרת זהו אדם שכותב ספרים.
המשפחה שלה באה משפרד שנמצאה בעבר בצפת. אביה היה מורה. היא גדלה בבית גדול ולמדה אצל סופר בשם יהודה בורלא.
בגיל 15 הלכה ללמוד הוראה בתל אביב. שם החלה לכתוב סיפורים בעיתונים.
את הספר הראשון שלה, "מריה", רומן גדול על אהבה בעייתית, החלה לכתוב בגיל 16 והוא יצא לאור כשהייתה בת 22.
ב־1942 כתבה ספר נוסף בשם "אהבה בצפת" ונישאה. הייתה לה בת אחת, אורנה.
שושנה חוותה גם תקופות קשות. מספר קרובי משפחה מתו. היא גם חלתה וסבלה שנים רבות. נפטרה ב־1992 ונטמנה בזכרון יעקב.
היא כתבה בעיתונים על נשים מזרחיות. היא תיארה בעדינות בעיות וקושי שהיא וחברותיה חוו.
"מריה" מספרת על נזירות ואהבה אסורה. הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי.
"אהבה בצפת" מספרת על אישה שמרדה במסורת ובחרה באהבה שלה.
מאוחר יותר היצירות שלה לא קיבלו הרבה הכרה, אבל בהדפסה מחודשת זכיתי "מריה" בפרס חשוב.