שיבולת-שועל

שיבולת-שועל תרבותית (Avena sativa) היא מין של דגן שגדל באקלים ממוזג ופורח באביב. דגן הוא גרגיר שממנו מפיקים מזון. שיבולת-שועל מגודלת בעיקר בשביל הזרעים שלה. הזרעים נאכלים כדייסה, ומשמשים גם כמספוא לחיות משק כגון סוסים ופרות. בישראל שיבולת-שועל היא אחד מתשעת המינים המקומיים והיא נפוצה כמעט בכל הארץ, חוץ מדרום הנגב וממרומי הר החרמון.


יש כמה הסברים לשם "שיבולת שועל". אחד מהם קשור לשועלים, שלפי המסורת נוהגים להתחכך בצמח. הסבר אחר מצביע על הדמיון בין מראה השיבולת לזנב שועל. בישראל קוראים לה לעיתים "קוואקר", שם של מותג אמריקאי שהפך לביטוי גנרי.


שיבולת-שועל נמכרת בארבע צורות עיקריות:
- גרעינים מלאים (גרעיני שיבולת שועל שלמים).
- גרעינים חתוכים (לרוב לחלקים קטנים, המכונים "חתוכים").
- משוטחת (גרעינים שעברו אידוי ולחיצה; זו הצורה הנפוצה בגרנולה).
- שבבים מהירים או "אינסטנט" (שוטחו ועברו בישול מוקדם כדי לקצר את ההכנה).

השימושים העיקריים הם בהכנת דייסה, בתור מרכיב בגרנולות ובמזונות לחיות ולכלבים.


איגוד הלב האמריקאי ממליץ על שיבולת-שועל, בגלל יכולתה להוריד את רמות הכולסטרול בדם. זה עוזר להפחית סיכון למחלות לב. שיבולת-שועל גם מסייעת במניעת סוכרת והפחתת הסיכוי לחלק מסוגי הסרטן, במיוחד סרטן המעי הגס. בנוסף, היא טובה להזנת העור.

לשיבולת-שועל עצמה אין גלוטן. גלוטן הוא חלבון שבחיטה ודגנים אחרים. עם זאת, מוצרי שיבולת-שועל עלולים להכיל גלוטן בגלל זיהום בשדה או בעיבוד במפעל המעבד גם דגנים עם גלוטן. אצל כ-15% מהחולים במחלת הצליאק (מחלה שבה לא יכולים לאכול גלוטן) קיימת רגישות גם לחלבון האבנין שבשיבולת-שועל.


יש דיאטת רזיה שמבוססת על שיבולת-שועל בארצות הברית. היא כוללת שלושה שלבים: בשלב הראשון (כשבוע) אוכלים דייסת שיבולת-שועל מלאה בלבד. בשלב השני (כחמישה שבועות) שיבולת-שועל היא מרכיב עיקרי לצד מזונות נוספים. מהשלב השלישי והלאה משלבים מוצרי שיבולת-שועל בתפריט היומי.


המִשנה מזכירה את שיבולת-שועל כאחד מחמשת המינים. במשך רבנים וחוקרים נדונה שאלה האם ה"שיבולת-שועל" ההלכתית זהה למין המודרני. פרופ' יהודה פליקס טען שאולי מדובר בזן שעורה, המכיל גלוטן ומחמיץ. לעומתו, יש ניסויים שמראים ששיבולת-שועל יכולה להחמיץ, ולכן רבים דבקים בזיהוי המקובל. הדיון חשוב לדיני פסח, ברכות והלכות נוספות, ובמיוחד עבור חולי צליאק שרוצים לאכול מצה ללא גלוטן.

בנוסף, במשנה מובא ששיבולת-שועל ושעורה נחשבות כמין אחד לגבי כלאיים, ולכן מותר לזרוע אותן יחד.

שיבולת-שועל (Avena sativa) היא גרגיר שנאכל בבוקר כדייסה. הצמח גדל באקלים קריר ופורח באביב. בישראל הוא גדל ברוב המקומות אך לא בדרום הנגב ובחרמון.


יש שני הסברים לשם. אחד אומר ששועלים מתחככים בו. הסבר אחר אומר שהשיבולת דומה לזנב שועל. אנשים קוראים לה בישראל גם "קוואקר" על שם מותג.


שיבולת-שועל נמכרת בכמה צורות: שלמה, חתוכה, משוטחת ושבבים מהירים. משוטחת משמעה שישלחו אותה באידוי ולחיצה. שבבי אינסטנט כבר בושלו קצת ואז מתייבשים.

מאנשים אוכלים אותה כדייסה. היא גם מזון לחיות כמו סוסים ופרות ולתרנגולות.


שיבולת-שועל עוזרת להוריד כולסטרול. כולסטרול הוא חומר בדם שיותר ממנו יכול להיות רע לבריאות. היא גם מסייעת במניעת סוכרת, טובה לעור, ועלולה להפחית סיכון לסרטן המעי.

שיבולת-שועל אינה מכילה גלוטן. גלוטן הוא חומר שבחיטה יכול להזיק לחולים מסוימים. חולי צליאק הם אנשים שאסור להם לאכול גלוטן. לפעמים שיבולת-שועל נגועה בגלוטן בגלל שזרעים מעורבים או עיבוד במפעל.


ביהדות שיבולת-שועל נזכרת כאחד מחמשת המינים. חוקרים שונים דנים אם המין ההיסטורי זהה לזה של היום. הדיון משפיע על חוקים בפסח, כי חמץ זה אוכל "מחמץ". השאלה חשובה גם למי שיש לו צליאק ורוצה לאכול מצה בלי גלוטן.

עוד דבר קטן: אפשר לזרוע שיבולת-שועל ושעורה יחד, לפי המסורת.