שידור רדיו בישראל

= שידורי הרדיו

שידורי הרדיו בארץ התחילו בתקופת המנדט הבריטי. כיום השידור המרכזי נעשה על ידי תאגיד השידור הישראלי, גלי צה"ל והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. יש גם תחנות אזוריות ומסחריות, וכן תחנות פיראטיות ואינטרנטיות. בסה"כ פועלים בארץ כ־100 משדרים ותחנות ממסר.

יסודות השידור העברי הונחו עוד בתקופת המנדט. השידור העברי הראשון התקיים באביב 1932 ביריד המזרח בתל אביב. ב־1936 החלה לשדר תחנת "Palestine Broadcasting Service" עם הפלג העברי בשם "קול ירושלים".

ב־1940 הוקמה תחנת המחתרת של ההגנה בשם "קול ישראל". גם ארגונים אחרים שידרו בתחילת שנות ה־40 וה־50. שידורי המחתרות שימשו להפצת מידע ולתמיכה בפעילות הפוליטית של אותם ארגונים.

עם קום המדינה הפך השם "קול ישראל" לשם תחנת הרדיו הממלכתית. ב־1950 הוקמה תחנת גלי צה"ל, שמופעלת על ידי צה"ל. דוד בן־גוריון דגל בחשיבות הרדיו ככלי הסברה. כדי להבטיח עצמאות מסוימת הוקמה רשות השידור, שמומנה מאגרת רדיו, פרסומות ומקורות נוספים. ב־2015 אגרת הטלוויזיה בוטלה; גביית אגרת הרדיו מתבצעת כיום באופן עקיף כחלק מתשלומי רישיונות.

רשת א' הייתה התחנה הישראלית הראשונה לשדר ב־FM (שיטת שידור באיכות גבוהה) בדצמבר 1966. שידורי סטריאו החלו בניסיונות באמצע 1969. כדי לכסות את כל הארץ משדרים רבים מזוהים בעזרת RDS, מערכת מידע שמאפשרת למקלטים לעבור אוטומטית בין משדרים.

בישראל צריך רישיון מהמשרד להגשת שידור. שידור ללא רישיון הוא עבירה פלילית ונקרא "רדיו פיראטי". דוגמה מוקדמת היא "קול השלום" של אייבי נתן בשנות ה־70. התחנה שידרה מהים ונתנה אלטרנטיבה לתחנות הממסדיות.

בערוץ הימני־דתי "ערוץ 7" הועלו טענות בנוגע למקור השידורים ולתוכן. חלק מהתחנות הפירטיות הפריעו גם לתקשורת בתעופה, מה שהוביל לאכיפה קשה ולגזרי מאסר על מפעילים. לאחר שיפור הענישה בתחילת האלף הוקטן מספר התחנות, אבל חלקן עדיין ממשיכות לפעול.

שידורי רדיו אזוריים התקיימו כבר במנדט. בשנות ה־90 חוקק חוק שהסדיר הקמת תחנות אזוריות מסחריות דרך מכרזים. גל המכרזים של 1994-1995 הוליד תחנות לירושלים, המרכז, חיפה ואילת. תחנות אלה משרתות את הקהל המקומי עם חדשות, מידע ותוכניות אזוריות. עם זאת, רבות מהן התקשו כלכלית בשנים הראשונות לפעילות.

הרדיו החינוכי הוא פרויקט משותף של קול ישראל, משרד החינוך והמשרד להגנת התקשורת. מטרתו לקרב צעירים מכל הארץ לתחום השידור. התחנות האלה פועלות בהספק נמוך באוניברסיטאות, בבתי ספר ובמרכזים קהילתיים. חלקן משדרות סביב תדר 106FM.

= תוכניות רדיו ידועות

בתחום הרדיו הישראלי קיימות תוכניות ותיקות ומוכרות שמשפיעות על התרבות והדיבור הציבורי, וקיום תחנות ציבוריות נתפס כחשוב מבחינה דמוקרטית ותרבותית.

= שידורי רדיו

השידור ברדיו בארץ התחיל בזמן שהבריטים שלטו כאן. מאז יש תחנות ממשלתיות, צבאיות ופרטיות. יש גם תחנות שמשדרות באינטרנט.

בשנת 1932 שודרו שירים ותוכניות בעברית לראשונה בתל אביב. ב־1936 התחילה לשדר תחנה רשמית בשם "קול ירושלים".

בזמן שקמו הארגונים היהודיים פעלו גם תחנות סודיות. ההגנה שידרה בתחנה שנקראה "קול ישראל" לפני קום המדינה.

כאשר הוקמה המדינה, "קול ישראל" הפכה לתחנה של המדינה. ב־1950 הוקמה גם תחנת "גלי צה"ל" של הצבא. רדיו חשוב מאוד להודיע חדשות ולהשמיע מוזיקה.

רדיו פיראטי זה שידור בלי רישיון. בשנות ה־70 הייתה תחנה ששידרה מהים בשם "קול השלום". גם תחנות אחרות שידרו בלי רישיון. זה יכול להפריע וליצור בעיות, ולכן הרשויות ניסו לעצור את השידורים הלא מורשים.

יש תחנות שמדברות בעיקר לאזורים מסוימים. בשנות ה־90 אפשרו להקים תחנות כאלו דרך מכרזים. התחנות האזוריות נותנות חדשות ומידע מקומי.

רדיו חינוכי משדר מבתי ספר ומכללות. יש בו תוכניות לילדים ולצעירים. המטרה היא ללמד ולהכניס צעירים לעולם השידור.