שיהאב-1

שיהאב-1 (שמו בפרסית: מטאור-1) הוא טיל. טיל בליסטי הוא רקטה שעפה בקשת גבוהה.
הטיל היה הראשון בסדרת שיהאב ובתחילת תוכנית הטילים של איראן. הוא יכול לשאת ראש קרב כבד. "ראש קרב" זה החלק שמתפוצץ.

השיהאב-1 מבוסס על טיל שנקרא סקאד-B. באמצע שנות ה־80 איראן קיבלה כמה משגרים (כלי שמשגרים טילים) וכ־54 טילים מלוב וסוריה. השימושים הראשונים היו במרץ 1985. עד 1988 נקנו עוד כ־100 טילים מקוריאה הצפונית.
לאחר מכן הוקם מפעל באיראן לייצור הטיל, ומאז סוף שנות ה־80 עד אמצע שנות ה־90 התפתחה יכולת ייצור עצמית בארבעה מתקנים.

בשנות ה־80 וה־90 השתמשו בטילים כדי לפגוע במחנות של קבוצה שנקראת מוג'אהדין ח'לק. ב־18 באפריל 2001 נורו בין 30 ל־60 טילים במטח שאורכו כשלוש שעות. הערכות אומרות שיש כיום כ־200 טילי שיהאב-1 פעילים באיראן. בתרגיל ב־2011 הראתה איראן שהיא יכולה לשגר כמה טילים ביחד, ויש לה גם משגרים קבועים מתחת לאדמה. ב־2014 תצלום לוויין הראה בסיס של חזבאללה בקוסייר, שבו טוענים שהיו טילי שיהאב-1 שנתנו להם משמרות המהפכה.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!