שיט מפרשיות

שיט מפרשיות הוא הפלגה במפרשית המשתמשת במפרש, בהגה ובלוח נגד סטייה המכונה חרב. השייט שולט במפרשים בעזרת מתיחה ושחרור חבלים, ומאזן את הסירה על ידי שינוי מיקום ההגאי והצוות.


מאז ימי קדם נדרשו סירות קטנות לתנועה בין ספינות לחופים. לצ'ארלס השני, מלך אנגליה, הייתה סירת מפרש פרטית שבה השתמש גם בתחרויות פנאי. בסוף המאה ה-19 חלו שינויים: בעקבות המהפכה התעשייתית אנשים החלו להשתמש בסירות אלה גם לפנאי ולספורט. בהדרגה פותחו דגמים פרטיים גדולים יותר, והמעבר לשיטת שני מפרשים הפך לנפוץ.

אופה פוקס (1898, 1972), מעצב סירות אנגלי, קידם רבות את שיט המפרשיות בתחילת המאה ה-20. הוא פיתח גופי סירה שיכולים להיכנס למצב של פלנינג, מצב שבו הסירה מתרוממת ומחליקה על פני המים. הפלנינג מקטין את החיכוך עם המים ומגדיל את המהירות. ההתקדמות השנייה הייתה הטרפז. טרפז הוא כבל וחגורה שמאפשרים לאיש הצוות להיאחז ולהתנדנד מחוץ לסירה. כך מקבלים מנוף טוב יותר לאיזון הסירה ולשמירה על זווית מפרשים פעילה. השיטה נחתמה לתקופה, אך חזרה לשימוש בדגמי 505 ובהולנדי המעופף.

בתחילת המאה ה-21 החומרים והעיצובים שינו את הספורט. שימוש בפיברגלאס ומילוי קצף הוריד את הצורך בתחזוקה כמו בעץ. גופים קלים ניתנים להובלה על גג הרכב, והעלויות ירדו. כך שיט המפרשיות נהיה זמין יותר לצעירים ולמשפחות. יש גם עיצובים המותאמים לשייטים עם נכות. צוותי שייט ישראליים בנכים השיגו תארים בינלאומיים ותחרויות פאראלימפיות, כולל מדליות זהב.

הישג מהירות ידוע הוא של גולש הרוח פיניאן מניארד, שעמד על 46 קשרים (כ־85 קמ"ש). כדי להבין למה סירות יכולות להיות מהירות יש להכיר שלוש הגדרות רוח: רוח פנים, רוח שנוצרה מתנועת הסירה קדימה; רוח אמיתית, הרוח שנמדדת בסביבה סטטית; ורוח מדומה (רוח מוחשית), סכום וקטורי של השניים. המפרשים עובדים על פי הרוח המדומה, ולכן ניתן להגיע למהירויות גבוהות מהרוח האמיתית.

"סקיפ" (Skiff) הוא בדרך כלל דגם מהיר מאוד. גוף צר ושטוח מיועד לפלנינג, ומשתמשים בו בטרפז ועם מפרשי גלישה כמו ספינקר. רוב הסקיפים מיועדים לזוג שייטים. קיימות גם סירות תחרותיות מיוחדות למסלולים אולימפיים, כגון ההולנדי המעופף, 505 ו־470; אלה נכנסות לפלנינג בקלות ומשתמשות בטרפז וספינקר. סירות שיוט משפחתיות משקיעות ביציבות ונוחות, עם גוף עגול פחות, יותר מגע מים ומפרש קטן יותר. הקטמרן הוא סירה בעלת שני גופים, מהירה מאוד; דגם Hobie Cat השפיע רבות על התחום, והטורנדו שירת כאולימפי. דגמים תחרותיים ליחיד כמו הלייזר (בגרסאות שונות) ידועים בפשטותם ובניידותם. בישראל נפוצים גם האופטימיסט וה־420 לזוגות.

התחרויות מהוות חלק מרכזי בשיט המפרשיות. הן משפרות את מיומנות השייט ומקדמות עיצובים חדשים של סירות ומפרשים.

שיט מפרשיות הוא הפלגה בסירה עם מפרש. מנווטים בעזרת הגה ו"חרב", לוח קטן מתחת למים ששומר על כיוון הסירה.


מאז ימי קדם אנשים רצו סירות קטנות כדי לעבור בין חופים וספינות. בסוף המאה ה-19 אנשים התחילו להשתמש בסירות גם בשביל כיף. צורת הסירות השתנתה והן הפכו ליותר מתאימות לספורט.

אופה פוקס, מעצב סירות מאנגליה, עזר להפוך סירות למהירות יותר. הוא עיצב סירות שיכולות "לפלוס" על פני המים. פלנינג זה כאשר הסירה מתרוממת וקופצת על המים. פחות מים נוגעים בסירה, והיא נוסעת מהר יותר. טרפז הוא כבל וחגורה שאיש צוות לובש. הוא יכול לעמוד מחוץ לסירה ולהשאיר אותה מאוזנת.

חומרים כמו פיברגלאס וקצף הפכו את הסירות לקלות וללא צורך בתחזוקה רבה. זה מקל על התנועה והופך את השיט לנגיש יותר לילדים ולמשפחות. גם שייטים עם נכות יכולים לשוט בעיצובים מיוחדים. צוותים ישראלים בנכים זכו בתחרויות בינלאומיות ובמדליות פאראלימפיות.

שיא מהירות מוכר הוא 46 קשרים, שזה בערך 85 קמ"ש. יש חשיבות למושג רוח מדומה. רוח מדומה נובעת מהרוח האמיתית יחד עם התנועה של הסירה. המפרשים פועלים לפי הרוח הזו, ולכן הסירה יכולה לפעמים לנוע מהר מהגובה של הרוח בחוץ.

יש סירות קטנות ומהירות שנקראות סקיפ. הן צרות ושטוחות ומתאימות לפלנינג. קטמרן הוא סירה עם שני גופים, והיא מהירה מאוד. סירות כמו אופטימיסט מתאימות לילדים ולשיעורי שיט. לייזר היא סירה פופולרית לשייט יחיד. יש גם סירות נוחות למשפחה שנועדו לשיט רגוע.

באמצעות מירוצים ותחרויות לומדים מיומנויות שייט ושופרים את העיצובים של הסירות.