שיט תחרותי

שיט תחרותי הוא ספורט שבו סירות וספינות מתחרות לפי דגם הכלי. התחרותדוחפת שייטים לשפר יכולות פיזיות וטכניות. ענף זה השפיע על עיצוב כלי שיט, חומרים, מפרשים וטכניקות כמו תרנים ומיתרים.


תחרות צי (fleet) כוללת מעל שלוש סירות ושיוטים רבים. כל סירה מקבלת נקודות לפי מיקום בסיום. המנצחת היא זו שסך הנקודות שלה נמוך ביותר, אחרי שמפחיתים את השיוט הגרוע ביותר.

תחרות דו-קרב (match racing) היא בין שתי סירות. הטקטיקה שונה כי המטרה היא לעקוף את היריב, לא רק להשלים מסלול בזמן הקצר.

בתחרות קבוצתית נלחמות קבוצות של כמה סירות זו בזו. הניקוד דומה לתחרות צי, וטקטיקות מבוססות על קומבינציות של מקומות בסיום.


מסלולים קצרים (רגטה) מתקיימים ליד החוף. הם נמשכים דקות עד שעות. המסלול בנוי מצופים, וקו הזינוק בין 'סירת ועדת התחרות' למצוף זינוק. השיוט מתחיל בתהליך זינוק של כמה דקות שבו קברניט התחרות מסמן דגלים ואותות קוליים.

מסלול כזה מתרחש במים לא מוגנים לצד החוף או סמוך לאיים. משך התחרות יכול להיות שעות או ימים. דרושים אמצעי בטיחות והכנות מזון ושינה בהפלגות ארוכות.

תחרויות בים הפתוח נמשכות שעות ולעיתים ימים. במסלולים אלה יש נקודות ביקורת שמקשות על תכנון המסלול. הפלגות ארוכות עלולות להיות מסוכנות, ולעיתים יש סיכונים כמו סערות או גלי ענק. דוגמה מפורסמת היא Volvo Ocean Race.


יש סירות לשייט יחיד, כמו אופטימיסט ולייזר, ויש סירות לזוג או לצוות. בכל צוות יש תפקידים כמו הגאי או הטקטיקן.

One-design הוא דגם אחיד שבו הסירות כמעט זהות לפי כללי בנייה נוקשים. דגם מתפתח מעניק חופש טכני גדול יותר במפרשים ובמבנה. היתרון ב-one-design הוא שהמיומנות בים קובעת יותר מאשר ציוד יקר.

באולימפיאדה יש דגמים לגברים, לנשים ולמבחנה מעורבת. דוגמאות בולטות כוללות את לייזר (ILCA), 49er ו-iQFOiL.

לפני התחרות מוגשים שני מסמכים: הודעה על התחרות (NOR, Notice of Race) והוראות שייט (SI, Sailing Instructions). בכל תחרות ממנה ועדת תחרות עם קברניט מסלול וצוות שופטים (Jury). תחרויות יכולות להימשך יום אחד עד עשרות ימים.

בכל יום יש מספר שיוטים (עד 8 בגלשנים מיוחדים). כל שיוט מתקיים לפי מסלול עם מצופים. זינוק מבוצע לפי דגלים וזמני התראה. מי שחוצה מוקדם מדי חייב לפעול לפי דגל ההיכון או להיפסל.

הצלע הראשונה בדרך כלל נגד הרוח ונקראת "קדמית". השייטים מפנים פינה כדי לצבור מהירות. הצלע השנייה היא ניצבת לרוח ונקראת "צד". זו הצלע המהירה. הצלע השלישית היא במורד הרוח, "מלאה", שבה חשוב לתפוס גלים.

נקודות ניתנות לפי מיקום בסיום; המטרה היא לצבור כמה שפחות נקודות. יש כלל של הפחתת השיוט הגרוע ביותר. בשוויון בוחנים מקומות ראשונים, אח"כ מקומות שניים, ואם צריך בוחנים את התוצאה בשיוט האחרון.

בהנדיקאפ מתאימים תוצאות סירות שונות לפי יכולתן. חישובי הנדיקאפ משתמשים בשיטות כמו ORC, IRC ו-PHRF.

התחרויות כפופות לכללי השיט הבין-לאומיים ותוספות מקומיות. חוק עיקרי הוא ענישה עצמית: מי שעובר על חוק מבצע עונש מיידי, כמו סיבובי 720 מעלות (שני סיבובים במקום). לשופטים ב"סירת הג'ורי" תפקיד לפקח. ערעורים נפתחים בחוף מול הוועדה, ולעיתים משנים תוצאות סופיות.

תנאי השיט בישראל נוחים בשל הים התיכון. דגמי ההתחלה הפופולריים הם האופטימיסט וגלשני BIC לילדים. בהמשך משוטים ללייזר, 420 וגלשני iQFOiL. רוב התחרויות בישראל מתקיימות בים התיכון ובכנרת. פועלים כ-13 מועדוני שייט והענף כולל גם שיט פאראלימפי.

שיט תחרותי הוא מרוץ של סירות עם מפרשים או משוטים. כל סירה מנסה לסיים לפני האחרות.

יש תחרויות בצי (הרבה סירות יחד), דו-קרב (שתי סירות) ותחרות קבוצתית (קבוצות של כמה סירות).

מסלול קצר הוא ליד החוף. מרוצים כאלה נקראים רגטה. מסלול קרוב לחוף הוא במים סביב האי או לאורך החוף. מסלול רחוק מהחוף הוא בים הפתוח וממושך יותר.

יש סירות לילד אחד, כמו האופטימיסט. יש סירות לזוגות ולצוותים. יש גם סירות זהות אחת לשנייה (one-design). זה עוזר שהתוצאה תתבסס על מי שטוב יותר בשיט.

לפני המרוץ יש הוראות וטבלת זמנים. הזינוק נעשה בין סירת ועדת התחרות למצוף. מי שמגיע ראשון מקבל ציון נמוך יותר. בדרך כלל מוחקים את המרוץ הגרוע ביותר של כל סירה בסוף.

אם סירה עוברת על חוק, היא נותנת לעצמה עונש. עונש נפוץ הוא לעשות שני סיבובים במקום. יש שופטים על סירת ג'ורי שבודקים בעיות. אם יש ויכוח, הוא נפתר אחרי המרוץ בחוף.

בישראל שיטים רבים ליד חופי הים התיכון ובכנרת. ילדים מתחילים בדרך כלל באופטימיסט ו-GIC (גלשנים פשוטים). יש מועדוני שייט ותחרויות גם לשייטי נכים.