שיטת הממשל בישראל

שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית. נשיא המדינה עומד בראש המדינה בתפקיד ייצוגי וסמלי, אך הוא מחזיק גם בכמה סמכויות טקסיות מעשיות, כמו חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים וסמכות לחון או לקצוב עונשים לאסירים.

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת. בראש הממשלה עומד ראש הממשלה, שממונה על ידי הנשיא לאחר התייעצות עם סיעות הכנסת. על מנת לשמש, הממשלה חייבת לקבל את אמון הכנסת, ולכן ראש הממשלה נדרש להרכיב קואליציה של מפלגות. לעיתים מונו שרים שאינם חברי כנסת, והתקיימה בעבר גם בחירה ישירה של ראש הממשלה בשנות התשעים, אך השיטה בוטלה עקב היעדר יציבות פוליטית.

הכנסת היא הרשות המחוקקת ומורכבת מ-120 חברי כנסת הנבחרים בבחירות יחסיות כל ארבע שנים. הבחירה נעשית לפי רשימות מפלגה: כל מפלגה מקבלת מושבים לפי אחוז הקולות שקיבלה, אם היא עוברת את אחוז החסימה. לאורך השנים הוגדל אחוז החסימה ועד כה הוא הגיע ל-3.25%.

אין חוקה כתובה למדינה. תפקדו של חוקה ממלאים חוקי היסוד, שחוקקה הכנסת וקיבלו מעמד מיוחד.

למערכת המשפט בישראל יש סמכות עצמאית. קיימים בתי משפט אזרחיים, בתי דין דתיים לנושאי משפחה, בתי דין לעבודה ובתי משפט מנהליים. הדין בישראל מושפע מהמשפט המקובל, אך גם נכירים לו מעמדים של משפט עברי ודינים דתיים בתחומי משפחה.

מבקרים טוענים שהשיטה הפרלמנטרית יוצרת חוסר יציבות, מייצגת לא תמיד את רצון הציבור ומאפשרת סחטנות פוליטית. ארגונים ומועצות אזרחיות מציעים שינויים כמו שילוב בחירות ארציות ואזוריות, העלאת אחוז החסימה והגבלת מספר שרים, במטרה לחזק את היציבות והיכולות התכנוניות של הממשלה.

גופים בין-לאומיים שמודדים דמוקרטיה מצביעים על ירידה בשנים האחרונות. מדד V-Dem סיווג את ישראל כ"דמוקרטיה ליברלית" בתחילת הפרסום, אך ב-2024 הוא הוריד את מעמדה ל"דמוקרטיה אלקטורלית" בעקבות חילוקי דעות על מערכת המשפט ושימוש במעצרים מנהליים וטענות לקשיים בטיפול בעצורים. מדד האקונומיסט דירג את ישראל במקומות גבוהים בעשור האחרון, אך ב-2023 היא ירדה למקום ה-30 וציון 7.8. דו"ח Freedom House גם הוא תיעד ירידה בדירוג, מהציון 81 בשנים הטובות ל-73 בשנים האחרונות, עם ירידה בעיקר בחירויות אזרחיות.

ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית. הנשיא הוא דמות ייצוגית ורוב סמכויות השלטון ביד הממשלה.

ראש הממשלה מוביל את הממשלה. הנשיא ממנה את מי שנראה לבניית ממשלה. הממשלה צריכה את תמיכת הכנסת כדי לעבוד.

הכנסת היא בית המחוקקים. יש בה 120 חברים. הבחירות הן לפי רשימות מפלגה. כיום אחוז החסימה עומד על 3.25%.

אין חוקה כתובה בישראל. יש חוקי יסוד שממלאים את מקומה.

יש בתי משפט אזרחיים ובתי דין דתיים לנושאי משפחה. המשפט בישראל משלב חוקי מדינה ורעיונות מהמשפט היהודי.

ארגונים בין-לאומיים בודקים את מצב הדמוקרטיה. בשנים האחרונות ציוני ישראל ירדו מעט, ויש דיונים על שינויים במערכת המשפט ובשיטות מעצר.